איך טיפול פסיכודינמי מסייע בפוסט טראומה?

חיבור רגשי וגופני לזיכרון הטראומטי.

פוסט טראומה היא מצב נפשי מתמשך המשפיע על הגוף, הרגש והזיכרון. היא אינה מתבטאת רק בזיכרון של האירוע. פעמים רבות היא מופיעה גם בדריכות, חרדה, הימנעות, הצפה רגשית או תחושת ניתוק במצבים יומיומיים. טיפול פסיכודינמי מאפשר חיבור בין רגשות, תחושות גוף וזיכרונות טראומטיים. התהליך תורם לעיבוד הדרגתי של החוויה ולחיזוק היציבות הפנימית לאורך זמן.

תקציר המאמר

· טראומה משפיעה על הגוף ועל תחושת העצמי

· חרדה וניתוק נשארים גם אחרי האירוע

· זיכרונות לא מעובדים חוזרים בדרכים שונות

· טיפול פסיכודינמי מחבר בין רגש, גוף וזיכרון

פוסט טראומה והגוף

בהתמודדות עם פוסט טראומה עשויים להופיע חרדה, דריכות ותחושת חוסר שליטה. אלו תגובות שכיחות, ולעיתים הן נחוות כהמשך של החוויה הטראומטית בהווה.

פוסט טראומה אינה מתבטאת רק בזיכרון רגשי של האירוע, אלא גם בתגובה גופנית מתמשכת. הגוף עלול לפעול כאילו הסכנה עדיין קיימת, גם כאשר אין איום ממשי.

פעמים רבות מדובר בהפעלה של מנגנוני הגנה של הגוף מסוג לחימה או בריחה, ולעיתים התגובות מופיעות גם ללא זיכרון מודע של האירוע עצמו.

בנוסף, עשויים להופיע מצבים של ניתוק רגשי וגופני. אלו יכולים להתבטא בתחושת ריחוק מהעצמי, בקהות רגשית או בקושי לחוות רגשות ותחושות גוף באופן ישיר.

טיפול פסיכודינמי בפוסט טראומה מאפשר חיבור הדרגתי בין הגוף, הרגש והזיכרון בתוך מסגרת בטוחה. תהליך זה מסייע בהפחתת מצוקה, ביכולת להרגיע את תחושות הגוף, ובהדרגה גם בחיזוק תחושת שליטה וקרבה עצמית.

חיבור רגשי וגופני לזיכרון הטראומטי

בפוסט טראומה הזיכרון והגוף מתארגנים פעמים רבות באופן מקוטע, ולעיתים קיים קושי לחבר ביניהם לכדי סיפור ברור ורציף. במצבים אלו החוויה עשויה להופיע כרסיסים של תחושות גוף, דימויים, צלילים, ריחות ורגשות פנימיים עזים.

במובן זה הזיכרון הטראומטי אינו רק תוכן של זיכרון, אלא חוויה המתבטאת בצורות שונות של גוף, רגש ודימוי.

פרויד הראה מניסיונו הקליני כי טראומה משנה את האופן שבו הזיכרון נחווה ונשמר. לדבריו, חוויות שלא עובדו בזמן התרחשותן עשויות לחזור דרך הגוף, הרגש והדימויים, גם כאשר אין זיכרון מודע וברור של האירוע.

כאשר נוצר חיבור בין תחושות גוף, רגשות ומילים, מתאפשרת בהדרגה יצירת משמעות לחוויה. תהליך זה מפחית חרדה ותורם ליציבות רגשית, ומאפשר חיבור בין חוויה, משמעות וזיכרון, לצד תחושת שליטה וביטחון גדולה יותר.

הבנת האופן שבו הזיכרון והגוף נחווים בפוסט טראומה מאפשרת להתבונן גם בשאלה מתי וכיצד היא מתפתחת לאורך החיים.

מתי מופיעה פוסט טראומה?

פוסט טראומה יכולה להופיע מיד לאחר האירוע, אך לעיתים היא מתפתחת רק לאחר חודשים או שנים. במקרים מסוימים האדם ממשיך לתפקד כרגיל לאורך זמן, ורק בהמשך מופיעים חרדה, הימנעות, דריכות או תחושת הצפה.

לעיתים אירוע מאוחר יותר, קשר משמעותי, אובדן או מצב המעורר תחושה דומה, מפעילים מחדש את החוויה הטראומטית. במצבים אלו, הזיכרון מקבל משמעות חדשה ומתחיל להשפיע באופן נרחב יותר על החיים בהווה.

פרויד תיאר תהליך זה באמצעות מושג הבדיעבד. לדבריו, חוויה מסוימת אינה נחווית בהכרח כטראומטית בזמן התרחשותה, אלא מקבלת משמעות טראומטית רק בשלב מאוחר יותר.

במובן זה, פוסט טראומה אינה קשורה רק לאירוע עצמו, אלא גם לאופן שבו הנפש מצליחה, או מתקשה, לעבד את החוויה לאורך הזמן.

הבדיעבד והזיכרון הטראומטי

זיגמונד פרויד טבע את מושג הבדיעבד כדי לתאר מצב שבו אירוע אינו נחווה כטראומטי בזמן התרחשותו, אלא רק לאחר זמן, כאשר הנפש מצליחה להעניק לו משמעות.

הזיכרון הטראומטי אינו צילום מדויק של העבר, אלא חוויה המתהווה בהווה, משום שהחוויה המקורית לא עובדה בזמן התרחשותה.

לדוגמה, מטופלת שחוותה מגע מיני בילדותה לא חוותה אותו כטראומטי באותו רגע, אך שנים לאחר מכן סיטואציה דומה עוררה את הזיכרון והעניקה לו משמעות טראומטית.

חוויות שלא קיבלו מילים בזמן ההתרחשות אינן נעלמות, אלא חוזרות בצורות שונות כמו צליל המעורר חרדה, ריח המעורר אי שקט או תחושת גוף של כיווץ.

לעיתים הן מופיעות כדפוסים רגשיים ובינאישיים החוזרים על עצמם גם כאשר הנסיבות משתנות.

במובן זה, החוויה אינה רק אירוע מן העבר, אלא הווה מתמשך המשפיע על הבחירות, על הקשרים ועל האופן שבו האדם חווה את עצמו ואת האחרים.

הדחקה בפוסט טראומה

לעיתים חוויות טראומטיות שלא עברו עיבוד נותרות מחוץ למודעות. עם זאת, הן אינן נעלמות, אלא ממשיכות להשפיע דרך הדחקה. זהו מנגנון נפשי שמרחיק תכנים מציפים או מאיימים כחלק מהתמודדות והישרדות.

הדחקה אינה רק שכחה של האירוע. זהו מצב שבו הזיכרון אינו נגיש באופן ישיר, אך ממשיך לפעול ברמות רגשיות וגופניות. במקרים מסוימים הוא עולה דרך תחושות גוף, תגובות רגשיות או מצבים פנימיים שקשה להסביר במילים.

פרויד הגדיר הדחקה כתהליך שבו תכנים, דחפים או זיכרונות כואבים אינם נגישים למודעות, אך ממשיכים להשפיע על תחושות, מחשבות ועל הגוף.

כך, אדם שחווה אלימות או התעללות בילדות עשוי שלא לזכור את האירועים במפורש, אך סיטואציות מעוררות חרדה עלולות לגרום לגוף להגיב כאילו הסכנה נוכחת בהווה.

לא פעם מופיעים התקפי חרדה, דריכות מתמשכת, רעד, קיפאון, פחד בלתי מוסבר או כאבים גופניים.

במקרים אחרים ההדחקה יכולה להוביל לקשיים בקשרים אינטימיים, לקושי להיכנס למצבים מסוימים ולתחושת ניתוק רגשי.

במובן זה, מה שלא נזכר במילים עדיין מתקיים כחוויה חיה. הוא נע בין גוף, רגש וזיכרון, ולעיתים חוזר בצורות שונות גם כאשר החיים ממשיכים קדימה.

חזרתיות כפייתית בטראומה

פרויד הבחין כי טראומה אינה נזכרת כזיכרון רגיל, אלא נוטה לחזור בפעולה, בדימויים ובחלומות. חזרה זו אינה מקרית, אלא מבטאת ניסיון לא מודע להתמודד עם חוויה שלא עובדה.

החזרתיות הכפייתית מתוארת כמצב שבו האדם חוזר שוב ושוב אל סיטואציות רגשיות דומות. לעיתים הדבר נעשה בניסיון לא מודע לשלוט במה שיצא משליטה. עם זאת, חוויות אלו אינן מביאות בהכרח הקלה. הסיבה לכך היא שהחוויה המקורית נותרה לא מעובדת.

החזרה אינה בחירה מודעת, אלא כפייה נפשית. האדם חוזר פעם אחר פעם אל המקום שבו חווה אובדן שליטה, בניסיון לא מודע להשיב תחושת שליטה.

פרויד קשר תופעה זו גם לדחף המוות, הנטייה הלא מודעת לשוב למצבי מתח וחוסר שליטה. לצד זאת, בתוך התהליך הנפשי עשויה להופיע גם תנועה של דחפי חיים, המבקשת לייצר משמעות וחיבור מחודש.

בחוויות פוסט טראומה, החזרתיות עלולה להתבטא בהופעה מחודשת של רגשות כמו חוסר אונים, בושה ואשמה. כך למשל, אישה שגדלה במשפחה אלימה חוותה בילדותה תחושת אשמה וחוסר ערך.

בבגרותה היא מצאה את עצמה שוב ושוב בקשרים שבהם חוותה ביקורת, בושה ונסיגה רגשית, כאילו הדפוס המקורי ממשיך להופיע בהווה.

כאשר החזרתיות מובאת למודעות, הבושה והאשמה מקבלות הקשר חדש, ונפתח מרחב להשתחררות ממעגל הטראומה.

טיפול פסיכודינמי בפוסט טראומה

כאשר טראומה חודרת לחוויה הנפשית, לעיתים נפגע הרצף בין תחושות, זיכרונות וחוויות חיים. החוויה כבר אינה מתארגנת כסיפור רציף, אלא מופיעה כקטעים נפרדים היוצרים תחושת פיצול וחוסר רצף פנימי.

הטיפול הפסיכודינמי מאפשר בהדרגה חיבור בין חלקים מנותקים של החוויה. חוויות שבעבר היו קשות לעיבוד מתחילות לקבל מקום בתוך חוויה שניתן גם לחשוב עליה וגם להרגיש אותה.

אפשר לחשוב על התהליך הטיפולי כאל מארג חוטים. בתחילת הדרך החוטים נראים מופרדים, ובהמשך הם מתחילים להיקשר זה לזה מחדש. באופן הזה נוצרים קשרים עדינים בין חוויה, רגש ומשמעות.

עם הזמן תחושות של בושה, אשמה או הצפה רגשית מקבלות הקשר חדש. חוויות שבעבר נחוו ככפייתיות או בלתי נשלטות הופכות למשהו שניתן להתבונן בו ולחשוב עליו מתוך מרחק מסוים.

בהדרגה מתאפשרת תחושת חיבור יציבה יותר לעצמי, לצד ירידה במצוקה הרגשית, ונוצר רצף פנימי בחוויה הפנימית.

שאלות נפוצות

מה זה פוסט טראומה?

פוסט טראומה היא מצב נפשי שמתפתח לאחר אירוע טראומטי, שבו החוויה ממשיכה להשפיע על האדם גם זמן רב לאחר סיום האירוע.

מהם תסמיני פוסט טראומה?

תסמיני פוסט טראומה כוללים חרדה, דריכות מתמשכת, פלאשבקים, קשיי שינה ותחושת הצפה רגשית, ולעיתים גם שינויים בתחושת הביטחון והשליטה.

כיצד מתבטא ניתוק רגשי אחרי טראומה?

ניתוק רגשי יכול להתבטא בתחושת קהות, ריחוק מהעצמי או קושי לחוות רגשות באופן מלא, כאילו יש ירידה בחיבור הרגשי לחוויה.

האם טיפול פסיכודינמי עוזר בפוסט טראומה?

כן. טיפול פסיכודינמי יכול לסייע בעיבוד פוסט טראומה ובהפחתת תסמינים כמו חרדה, הימנעות ודריכות, דרך חיבור בין רגשות וזיכרונות.

למה זיכרונות טראומטיים מקוטעים?

זיכרונות טראומטיים אינם תמיד נשמרים כסיפור רציף, אלא כקטעים של תחושות, רגשות ודימויים שלא התחברו לחוויה שלמה אחת.

סיכום

החוויה הטראומטית אינה רק זיכרון ורגשות מהעבר. היא ממשיכה להשפיע על מחשבות, רגשות, הגוף ודפוסי ההתנהגות בהווה. טיפול פסיכודינמי בפוסט טראומה מאפשר הבנה תהליכית של הקשרים בין חוויות מהעבר לבין האופן שבו הן נחוות כיום.

הטיפול מסייע ביצירת רצף פנימי בין תחושות, זיכרונות ומשמעות, בתוך מסגרת טיפולית יציבה ובטוחה.

כאשר נוצרת מצוקה רגשית לאחר אירוע טראומטי מומלץ לפנות בהקדם לטיפול לצורך עיבוד והבנה של החוויה.

המאמר נועד לצורכי העשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

שלומי לוי

פסיכולוג חינוכי מומחה • פסיכותרפיסט

קליניקה בפתח תקווה

הטיפול מתקיים פנים אל פנים ובאופן מקוון