שאלות ותשובות

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי? שאלות אלו ואחרות מעסיקות כל אחד ואחת לפני שהם פונים לטיפול. כאן ניתן לקרוא על שאלות ותשובות נפוצות כדי לסייע לכם לקבל החלטה שתהיה משמעותית עבורכם. לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

האם טיפול פסיכולוגי עוזר?

מחקרים מצביעים על כך שטיפול פסיכולוגי מסייע מאוד לבריאות הנפשית והגופנית כאחד. הטיפול מאפשר לכל אחד להבין טוב יותר מהם הצרכים והרצונות שלו לרכוש תובנות חדשות בחיים, דבר המאפשר לכל אחד חופש בחירה גדול יותר כאשר ניצב בפני קבלת החלטות. טיפול פסיכולוגי מטפל במצבים כמו דיכאון, חרדה והפרעות אכילה ובהתמודדות עם קשיים במציאת בן/בת זוג ובתוך מערכת זוגית קיימת. טיפול פסיכולוגי עוזר גם בעת משברים ואירועי חיים כמו: מחלות בריאותיות, פיטורין מהעבודה, אבל, אובדן וגירושין. פרטים נוספים, ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מהן הגישות לטיפול פסיכולוגי?

ישנן מגוון רחב של גישות לטיפול פסיכולוגי: פסיכותרפיה פסיכואנליטית, פסיכואנליזה, טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול נרטיבי, ביופידבק ועוד. 

 

מהם הכללים במפגש הטיפולי?

המפגש הטיפולי מתחיל בדרך כלל כאשר המטופל מספר על הסיבות שבגללן הגיע לטיפול בתקופה הזאת. במידה ואינו יודע להגדיר את סיבת הגעתו, אני מסייע לו להבין אותה וכך ניתן להגדיר יחד את מטרות הטיפול. מניסיוני המקצועי הגדרה ברורה של מטרות הטיפול מגדילה באופן משמעותי את הסיכוי להצלחתו. ישנה גם חשיבות גדולה להגדרת "חוזה טיפולי" המתייחס לגישתי הטיפולית, משך הפגישות, תדירותן ותנאי התשלום.

 

האם חלה חובת שמירת סודיות רפואית?

חלה חובת שמירת סודיות רפואית על פסיכולוג, עליה אני מקפיד בדומה לחובת שמירת סודיות של רופא. סודיות רפואית מבטיחה שכל מה שנאמר במפגשים נשמר בסודיות בין המטפל והמטופל בלבד.

 

כמה זמן נמשך טיפול בגישה פסיכואנליטית?

ברצוני להתייחס לפרסומים שונים, שגויים ומטעים לפיהם ניתן להשיג שינוי בגישה הפסיכואנליטית רק לאחר פרק זמן ממושך. לאחר שנים רבות של ניסיון אישי והמקצועי אני יכול להעיד כי טיפול בגישה פסיכואנליטית יכול לגרום לשינוי כבר מהפגישה הראשונה בקליניקה. מידת השינוי מושפעת מפרמטרים שונים: מחומרת הסימפטומים והמצוקה הרגשית שבגללה הגיע הפונה לטיפול, מידת הפניות, הרצון ותעצומות הנפש להתנהל מול קונפליקטים שעולים במפגשים ומהקשר הטיפולי ומידת האמון והביטחון שנוצר עם המטפל. כמו בכל גישה טיפולית כך גם בגישה הפסיכואנליטית כאשר הבעיה פשוטה הפונה יכול לקבל מענה מהיר. ישנן פניות שהבעיה מטבעה מורכבת יותר כמו במצבים של טראומה שהטיפול עשוי להימשך על פני תקופה ארוכה יותר. פונה שאינו מסתפק בהבנת הבעיה ולדרכים שבהן הוא יכול ליצור שינוי, מגלה סקרנות ורצון להעמיק ולגלות יותר על עצמו אכן נדרש להגיע לטיפול לפרק זמן ממושך יותר. הבחירה אם ומתי לעצור בטיפול אפשרית בכל שלב ונתונה להחלטתו הבלעדית של המטופל! פרטים נוספים, ניתן לקרוא בקישור הבא

.

האם טיפול תרופתי פותר בעיות רגשיות ונפשיות?

טיפול תרופתי אינו פותר בעיות נפשיות אולם עשוי להקל על סימפטומים כמו במצבים של דיכאון וחרדה. מחקרים מראים ששילוב של נטילת טיפול תרופתי במקביל לטיפול פסיכולוגי עשויים לגרום לשינוי משמעותי.

 

האם פסיכולוג רשאי לתת טיפול תרופתי?

פסיכולוג אינו רשאי לתת טיפול תרופתי. רק פסיכיאטרים שהם רופאים המומחים לטיפול בהפרעות נפשיות רשאים לספק מרשמים לתרופות אולם, כיום בחלק מהמקרים גם רופאי משפחה מספקים טיפול תרופתי כמו במצבים של דיכאון וחרדה.

 

פסיכותרפיה למבוגרים – מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

הסיבות מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי מגוונות וסובייקטיביות: לרוב אנשים פונים לטיפול כאשר נמצאים במשבר אקוטי ועוצמת המצוקה שלהם גבוהה. בחלק מהפניות הסיבה ידועה וממוקדת ולרוב מספר המפגשים קצר. חלק מהפונים מדווחים על סימפטומים כמו "תקיעות", מבוי סתום, בדידות וריקנות פנימית  –  מקרים מעין אלו מצריכים לסייע לפונה להבין מהי הבעיה בגינה פנה לטיפול. ישנם המדווחים על תחושות של דיכאון, חרדה דימוי עצמי, פוסט טראומה והפרעות אכילה. המצוקה יכולה להופיע גם על רקע קשיים בינאישיים –  קושי במציאת בן/בת זוג, קשיים בתוך מערכת זוגית וקשיים בקשר עם בני-המשפחה. פניות בעקבות משברים ואירועי חיים כמו אבל, אובדן, מחלות בריאותיות מגבילות, פיטורין מעבודה וגירושין. מניסיוני המקצועי תמיד ישנם מספר גורמים שמשתלבים יחדיו וגורמים למצוקה רגשית. מהו טיפול פסיכולוגי? ושאלות נוספות, ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות לטיפול בדיכאון?

דיכאון הוא תמיד תגובה לתחושה של אובדן. אובדן של אובייקט אהבה, חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה. הסימפטומים של הדיכאון מתבטאים במצב רוח תנודתי ואובדן החשק לצד מחשבות השליליות, ביקורת עצמית ותחושות אשמה. הפניה לטיפול עשויה להיות משמעותית בעקבות אובדן ממשי כמו: חוסר יכולת להתגבר על אובדן אדם יקר שנפטר, פיטורין כואבים מהעבודה וחוסר מעש בעקבותיו וגם בעקבות פגיעה גופנית או מחלה שהמשמעות שלהם מתבטאת בפגיעה או בחוסר היכולת לשלוט בגוף שפוגע במצב הרוח. אנשים פונים לטיפול גם עקב אובדן של דבר בעל משמעות סמלית כמו תחושת אובדן על רעיון שאינו בר מימוש למשל, רצון עז לעשות מעבר דירה מבניין ביישוב עירוני למושב עם בית פרטי. מהם הגורמים לדיכאון? סוגי דיכאון? אלו, ושאלות נוספות על טיפול בדיכאון בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות לטיפול בחרדה?

חרדה היא תחושה של חוסר שקט פנימי שנגרם כתוצאה ממתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או מתוך הדמיון מפני העתיד לקרות. חרדה יכולה להיגרם מקונפליקט פנימי או גורם חיצוני לדוגמה, כתגובה לאירוע חיצוני כמו טראומה בעקבות פגיעה מינית או פיגוע חבלני או בעקבות קונפליקט נפשי לדוגמה, תחושת אשמה וחרדה עקב קשיים חברתיים של הבן שלה או דאגנות מפני סכנה עתידית. "מה יהיה אם..." המבטא למשל דאגה בלתי פוסקת לבני המשפחה בהינתן שאין בעיה מיוחדת. המטרה המרכזית בטיפול הפסיכואנליטי בחרדה היא לאתר את "מצבי הסכנה", כלומר לקשר בין המחשבות או הזיכרונות מהאירוע המאיים לרגשות הנלווים כדי לפרוק את ההרגשות ולהשתחרר מהחרדה. מהם הגורמים לחרדה? מהם הסוגים השונים של הפרעות חרדה? אלו, ועל טיפול בחרדה ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מהי הפרעת אכילה?

מה שלא ניתן לבטא באמצעות מילים "מדובר" דרך הגוף. הפרעת אכילה היא ביטוי של קונפליקט נפשי המערב אכילה עם הגוף וחיי הנפש ומתבטא בסימפטומים רגשיים של בדידות, ריקנות, צורך "להתמלא", "מלאות", אשמה, בושה וגועל עצמי. קיים עיסוק משמעותי במראה החיצוני ומשקל הגוף וישנה פגיעה משמעותית בדימוי העצמי והגופני. לרוב היא מלווה בדחפים חזקים ותחושות של הרס עצמי, פחד ואשמה. מהם הגורמים להפרעות אכילה? טיפול בהפרעות אכילה ועוד, ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות להדרכת הורים?

כל הורה שונה במידת הרגישות והדאגה לצרכים של הילד וליכולת לזהות סימני מצוקה. לעיתים ההורים מזהים בעיה ומטפלים בה בהתאם לצורך של הילד וישנם מקרים בהם ההורים לא מבחינים בסימני אזהרה ומקבלים דיווח על שינויים בהתנהגות דרך הגן או בית הספר. הדרכת הורים היא צורת התערבות חינוכית בעיקרה המוכרת ביותר להורים והיא מתמקדת בהדרכה מעשית וממוקדת ותפקידה להבטיח תמיכה רגשית ומעשית רציפה לטיפול בילד ומכוונת להורות יעילה ומשמעותית. לפרטים נוספים מתי כדאי לפנות להדרכת הורים ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות לטיפול במתבגרים?

הסערה הרגשית והשינויים הרבים האופייניים לגיל ההתבגרות גורמים למתחים, לחצים ומערערים את האיזון הרגשי. אלו עשויים לעורר או להגביר פחדים וחרדות קיימים או להוביל למצוקות רגשיות חדשות שעשויה להוביל למצבי דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ועוד. מהם המאפיינים של גיל ההתבגרות? ושאלות על טיפול במתבגרים בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי לילדים?

כאשר נוצרים מתחים וחוסר נחת של הילד הנטייה הטבעית שלו היא לפרוק באמצעות ביטוי בפעולה (נקרא acting out) ולעתים להפנות אותה פנימה (לגרום לדיכאון). סימפטומים מוכרים מתבטאים בבעיות התנהגות, הימנעות מקשרים חברתיים, תלונות על כאבים גופניים ושינויים בהרגלי האכילה והשינה ועוד. כאשר המצוקה הרגשית מתגברת מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית. להמשך קריאה על טיפול רגשי בילדים, טיפול במשחק (Play Therapy) ועוד, ניתן לקרוא בקישור הבא

 

מתי כדאי לפנות לטיפול זוגי?

טיפול זוגי מיועד לזוגות עם קונפליקטים לא פתורים ביניהם שלא הצליחו לפתור את הבעיות בזוגיות בכוחות עצמם וזקוקים להתערבות של צד שלישי כדי לסייע להם לשקם, לבנות ולהצמיח את הזוגיות מחדש. לרוב פנייה לטיפול זוגי באה בעקבות שני נושאים מרכזיים שיוצרים מחלוקות בזוגיות ומשפיעים האחד על השני באופן הדדי והם: מאבקי כוחות ושליטה (מי קובע? מי מחליט?) ובעיות בתקשורת (חוסר הקשבה, וויכוחים ופגיעה רגשית באחר). לגורמים אלו עשויים להתווסף סימפטומים נוספים כמו: מחלוקות ואי הסכמות על גידול הילדים, חשק מיני שלא מסופק, גילוי רומן מחוץ לקשר הזוגי ומעברים ושינויים במבנה המשפחתי כמו למשל לידת תינוק. פעמים רבות טיפול זוגי הוא מוצא אחרון לפני פרידה לפרטים. נוספים על טיפול זוגי בקישור הבא

 

מתי פונים לטיפול משפחתי?

טיפול משפחתי מתייחס למשפחה כיחידה אחת. תפקיד ההורים לספק לילדיהם מענה לכל צורכיהם הרגשיים והבריאותיים, אולם התא המשפחתי עשוי להוות גם מקור לקשיים, קונפליקטים, כעסים ואכזבות. הורים פונים לטיפול משפחתי כאשר ישנם ליקויים בדפוסי התקשורת וקונפליקטים ביחסים בין בני המשפחה. מטרת הטיפול המשפחתי לסייע לבני המשפחה ליצור תקשורת משמעותית שתאפשר לשפר את התפקוד של כל אחד מבני המשפחה. פרטים נוספים בקישור הבא 

 

דימוי עצמי – מתי כדאי לפנות לטיפול?

דימוי עצמי נוצר במהלך השנים בהשפעת תהליכי הזדהות והפנמה בעיקר עם ההורים ומגורמי סמכות. דימוי עצמי נמוך מתאפיין במחשבות שליליות, עיסוק עצמי בהצלחה וכישלון וביקורת עצמית שהינם תוצאה של השוואות בין העצמי לבין האחר וסגידה לאידאלים חברתיים. השוואה ביחס לאחר מובילה לפגיעה בתחושת הערך העצמי ע"י רגש נחיתות ובהיווצרות של סימפטומים כמו הימנעות, בושה ותחושת כישלון. פגיעה בדימוי העצמי עשויה לגרום למצוקות רגשיות כמו חרדות, דיכאון והפרעות אכילה וכאשר מזהים סימני מצוקה מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית. לקריאה על הגורמים לפגיעה בדימוי העצמי, וטיפול בדימוי עצמי בקישור הבא

 

PTSD - מתי פונים לטיפול?

השאלה "למה זה קרה לי?" או "למה הוא עשה לי את זה?" נשארת תמיד ללא מענה ומפגישה את כל מי שעבר טראומה עם תחושות של חוסר אונים. טראומה נחווה כמצב המסכן את שלמות הגוף והנפש, והמציאות של האדם נחתכת או נקטעת באופן פתאומי מבלי שיוכל לתאר אותה באופן מלא באמצעות מילים. התגובה לאירוע הטראומטי בזמן התרחשותו לרוב מאופיינת בחוסר אונים, ופחדים עזים. פוסט טראומה עשויה לפגוע לאדם בכל תחומי החיים ביחסים עם בני המשפחה, חברים, עבודה ובכל תחומי החיים. מאחר ותחושת האימה והפחד העצום שנקשר לאירוע הטראומתי הוא הגורם העיקרי ליצירת פוסט טראומה מומלץ לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות מקצועית. מהם הסימפטומים המאפיינים PTSD? כיצד מטפלים ב - PTSD ופרטים נוספים בקישור הבא

 

דיכאון אחרי לידה – מתי כדאי לפנות לטיפול?

דיכאון לאחר לידה מתייחס לטווח רחב של מצוקות רגשיות שמתבטא בעיקר בתחושה של אובדן, פגיעה בחשק וירידה משמעותית במצב הרוח. הדיכאון עשוי לפרוץ עקב סיבות הקשורות בתחושות של אובדן באופן ישיר או עקיף ללידה או השילוב ביניהם. כך למשל אישה שנוטה לפרפקציוניזם מתוסכלת מאוד שהטיפול בילד מונע ממנה לסדר ולנקות את הבית כפי שנהגה בעבר. פרטים נוספים על דיכאון אחרי לידה בקישור הבא

 

מהי OCD - הפרעה טורדנית כפייתית?

הפרעה טורדנית כפייתית מתאפיינת במחשבות טורדניות וחזרתיות שגורמת לחוסר שקט נפשי ואינן נותנות מנוחה. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא חרדה שמתפתחת כתוצאה מתחושות של בושה, אשמה ומשאלות אסורות בעיקר בתקופת הילדות המוקדמת. אדם שכשל בטיפול במחשבה המאיימת (האובססיבית) נאלץ לבצע פעולה טקסית כפייתית כדי להפחית חרדה. לפרטים נוספים על OCD בקישור הבא

 

דיכאון בגיל ההתבגרות – כיצד מטפלים?

תקופת גיל ההתבגרות מוכרת וידועה במשברים אישיים, תחושה של חוסר איזון רגשי, חיפוש עצמי ובדיקת גבולות. דווקא בגיל ההתבגרות קשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מכיוון שהם נוטים להסתיר ולשתף פחות. בקרב אלו שמוחצנים יותר החברה נוטה לפרש את הדיכאון כהפרעת קשב וריכוז ו/או בעיות התנהגות. השינויים הרבים שעובר המתבגר עשויים לעורר מצוקה רגשית שיכולה לגרום לדיכאון בין אם באופן ישיר או באופן עקיף (הפרעת אכילה). לפרטים נוספים על דיכאון בגיל ההתבגרות בקישור הבא

.

פחדים וחרדות של ילדים – מתי כדאי לפנות להתייעץ?

רעשים חזקים, חרדת נטישה ופחד מפני זרים הם דוגמאות מוכרות לפחדים וחרדות שאמורים לחלוף עם הגיל. למרות שפחדים וחרדות הם חלק מההתפתחות התקינה של כל ילד ישנם ילדים שעשויים להגיב בצורה עוצמתית ולא תקינה עבורם לדוגמה, קשיי פרידה בגן או בבי"ס והימנעות מהשתתפות בחוגים. הורים שנוטים לגונן יתר על המידה על ילדם עשויים לגרום לו לחרדה או להגביר אותה. לרוב ההורה המגונן חש חרדה גדולה וצורך להשקיע בחינוך, בגידול ולבריאות הפיזית והרגשית של הילד. נהוג לכנות דפוס הורי זה בכינוי "הורי הליקופטר", הכוונה להורים המרחפים מעל ילדיהם, דואגים להם ללא הפסקה ופועלים באופן נמרץ לעזור ולרצות אותם. חרדה אצל ילדים עשויה להיווצר גם כאשר הילד מפחד מהדחפים של עצמו, דבר שיכול להתבטא בתלונות על מפלצות ורעשים בלילה. לפרטים נוספים על פחדים וחרדות של ילדים בקישור הבא 

 

הורות ללא אשמה – האם אפשר לגדל ילדים מבלי להרגיש אשמה?

אנו חיים בעידן שהצרכים של ילדינו הפכו להיות המוקד של כל משפחה. הצורך של מרבית ההורים להיות מושלמים לצד חוסר הבנה שלא ניתן לעולם לספק את כל הצרכים של ילדיהם גורם להם ליפול למלכודת כל פעם מחדש. הם מסתובבים עם תחושות של אשמה שבאה לידי ביטוי בכעס, אכזבה, עצבנות, תסכול ותשישות. באופן פרדוקסלי גם הילדים מפסידים מעמדה זו של הוריהם. המפתח לגידול ילדים טמון בשאלה שכל הורה מציב לעצמו אם הגבולות הם לגיטימיים או לא. ניתן לגדל את הילד ללא רגשות אשם. איך מתנהלים ללא רגשות אשם בהורות? ולהמשך קריאה על הורות ללא אשמה בקישור הבא

.

מהי חרדת בחינות?

חרדת בחינות היא תוצאה של עומס רגשי ומחשבות בלתי פוסקות בעלות תוכן של דאגה מחשש להיכשל בשילוב סימפטומים גופניים. אחת התלונות הנפוצות היא תחושה של "בלק אאוט". החרדה לרוב נוצרת עקב תחושת לחץ עצמי וציפיות ההורים, חברים וסביבת הלימוד, נוקשות וביקורתיות ונטייה לפרפקציוניזם. לטיפול בחרדת בחינות בקישור הבא

.

מהי אישיות אובססיבית כפייתית – OCPD?

אנשים שפיתחו אישיות אובססיבית מצפים מעצמם ומהסביבה שכל דבר שהם רוצם יתבצע בצורה מושלמת. הם נוטים להיות נוקשים ופרפקציוניסטים בכל תחום בחייהם. הם עסוקים ברשימות, סדר, ארגון ולוחות זמנים. מקפידים מאוד על סדר וניקיון, יורדים לפרטים הקטנים לכן מתקשים בקבלת החלטות. פרפקציוניזם ונוקשות הינה חלק דומיננטי באישיות שלעיתים קרובות פוגעת בזוגיות וביחסיהם הבין אישיים. להמשך קריאה על OCPD בקישור הבא

.

נשארת עם שאלות ללא תשובות? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

 

שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon