פסיכותרפיה למבוגרים

בגישה הפסיכואנליטית המטרה המרכזית היא לאתר את שורש הבעיה, להפוך תכנים לא מודעים בחיי הנפש למודעים, להקל על הסבל והכאב הנפשי, לסייע ברכישת תובנות חדשות ולהוביל לשינוי וצמיחה.

"פסיכותרפיה" היא מילה ביוונית שמשמעותה: טיפול נפשי ("פסיכו" = נפש/  "תרפיה" = טיפול). היא מוכרת לנו גם בשמות טיפול נוספים כמו: טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכואנליטי, טיפול פסיכודינמי וטיפול נפשי. הגישה הפסיכואנליטית שעל עקרונותיה מושתת הטיפול הפסיכולוגי פותחה ע"י זיגמונד פרויד הפסיכואנליטיקאי שנחשב "לאבי הפסיכולוגיה המודרנית". התאוריה ושיטת הטיפול הפסיכואנליטית נפוצה מאוד בקרב פסיכולוגים בעולם המודרני וממנה התפתחו מגוון שיטות טיפול נוספות. הגישה הפסיכואנליטית היא שם כולל למספר זרמים של טיפול נפשי בפסיכואנליזה שהמשותף לרובם היא תפיסה כי לכל אדם עולם פנימי לא-מודע המושפע מדחפים, קונפליקטים, חלומות, משאלות ופנטזיות המשפיעים על הרגש וההתנהגות המודעת בחיי היומיום.

באופן כללי ניתן לומר שכולנו שואפים להרגיש בריאים בגופנו ובנפשנו, אך מצבים ואירועי חיים שונים מזמנים עבורנו קשיים רגשיים שחלקם חולפים ללא עזרה מקצועית וחלקם מצריכים פנייה להתייעצות מקצועית שבמידה ואינם מטופלים המצב הנפשי עשוי להחמיר ולגרום לסבל וכאב. בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם שמוביל את האדם להגיע לטיפול נפשי. הסימפטום בבסיסו לא מודע לאדם והתלונה בטיפול מתייחסת לכאב החיצוני למשל תלונה על בעיות אכילה, חרדה או דיכאון. התלונה הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ולכן להבנתו יש חלק משמעותי באופן שבו ניתן לסייע לפונה במהלך הטיפול.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מהו טיפול בגישה הפסיכואנליטית?

הגישה הפסיכואנליטית מתבססת על הנחה שבריאות נפשית תקינה מושפעת בעיקר מהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד לבין ההורים והסביבה הקרובה במיוחד במהלך שנת חייו הראשונה. ההפנמות וההזדהויות עם דמויות ההורים בתקופת הילדות מהעבר משפיעים על יצירת היחסים הבינאישיים בהווה עם המשפחה הקרובה, ביחסינו הזוגיים, בקשרים חברתיים ויחסים בעבודה. לפי הגישה הפסיכואנליטית המצוקה של האדם שנחווית בהווה משוחזרת בלשונו של פרויד בצורה של "חזרה כפייתית"  מהעבר, כלומר חוסר היכולת של האדם לשלוט במצב ספציפי בהווה מושפע מפגיעה או קושי שחווה בעבר ונותר בלתי פתור. לדוגמה, אישה שבילדותה עברה פגיעה מינית וביחסים הזוגיים בהווה מרגישה צורך בלתי פוסק וכפייתי לשלוט בבן הזוג. אותו עניין בלתי פתור נקרא בהמשגה הפסיכואנליטית קונפליקט נפשי הנוצר באופן כללי מסיבות ואירועי חיים שונים שלא נפתרו ועברו תהליך של הדחקה. מנגנון ההדחקה עוזר בהפחתת תחושות של אי-נחת וחרדה כדי להימנע מהעלאת התכנים המאיימים למודעות. פעולת ההדחקה היא חד פעמית, אולם האדם משקיע אנרגיה נפשית באופן מתמיד כדי לשמור את התכנים המאיימים במצב מודחק. הדחקה היא מנגנון יעיל ומסוכן כאחד מאחר ומהלך של הדחקה מנתק את המנגנון הנפשי "אגו" מתכנים מודעים בחיי הנפש, דבר שעשוי להגביל ולפגוע בהתפתחות ובעיצוב האישיות של האדם ובאופן שבו הוא יתפוס את המציאות העכשווית שלו. השימוש בהדחקה ובמנגנוני הגנה נוספים מוביל ליצירת סימפטום נפשי מאחר וה"אגו" לא מצליח להתמודד עם תביעות שני מנגנוני הנפש האחרים, מצד אחד ה"איד" ומהצד השני ה"הסופר אגו". המקור של הבעיה אינו ידוע אבל הסימפטום מצריך פירוש או פענוח בטיפול כדי לפתור אותה ובדוגמה שלפנינו הפגיעה המינית הולידה סימפטום של צורך בשליטה. פירוש מוצלח עבור המטופל הוא הבסיס לשינוי ונקרא תובנה, המאפשר חופש גדול יותר לנהוג אחרת בקבלת החלטות. הפירוש מקל על הסבל, עוזר למטופל להתגבר על המחסומים הפנימיים כדי להתקדם בחיים, למצוא משמעות וליצור שינויים בעולמו הפנימי וביחסיו הבינאישיים.

.

סימפטום כמו הפרעת אכילה וחשיבה כפייתית אינו הבעיה הרגשית שגורמת לסבל אלא התנהגות חיצונית שדרכה האדם מהצביע על מצוקה רגשית לא מודעת שהו סובל ממנה

.

.

2. מהי הטכניקה הטיפולית בגישה פסיכואנליטית?

עקרון יסודי בגישה הפסיכואנליטית הוא שלכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם האחר אינם מודעים. תכנים שהפכו ללא מודעים לנפש עברו תהליך של הדחקה עקב תחושות של אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר המשוחזרים בהווה בדפוס התנהגותי שגורם לתקיעות, מגביל ופוגע בשגרת החיים. כאשר האדם חש שאינו מסוגל לשאת אירוע מסוים כמו טראומה באופן אוטומטי הוא מדחיק את הזיכרונות והתכנים הרגשיים שקשורים לאירוע ומעוררים אצלו חרדה. טיפול בגישה הפסיכואנליטית מתבסס על טיפול באמצעות דיבור המשמש להעלאת אותם תכנים לא מודעים, לשיים (לתת להם שם) ולהפוך אותם מודעים ונגישים למטופל. לאחר שנים רבות של מחקר מצא פרויד שאסוציאציות חופשיות היא הטכניקה הטיפולית שגורמת לשינוי משמעותי ביותר בחיי הנפש דרכו כל מטופל יכול ללמוד באופן עמוק ומשמעותי יותר על עצמו, על מחשבותיו ורגשותיו. במהלך הפגישה האנליטית המטופל מתבקש לדבר בצורה חופשית על כל נושא שהוא רוצה או לחלופין להעלות באותו הרגע כל אסוציאציה קופצת שחלפה בראשו מבלי לחשוב או לנסות לצנזר אותה.

עקרון שני וחשוב מאוד קשור ליחסי מטפל מטופל: מטופל שמגיע באופן סדיר לקליניקה ומשתף את המטפל בחיי הרגש גורם ליצירת קשר שנקרא בהמשגה הפסיכואנליטית העברה. יחסים אלו משמעותיים להבנת עולמו הפנימי ודרך הקשר האישי שנוצר המטופל נחשף בהדרגה לעולמו הפנימי ולקונפליקטים הנפשיים שמלווים אותו כיום. יחסי העברה מאפשרים למטופל לדבר ו"להשליך" על המטפל תכנים רגשיים מפחידים ומאיימים כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער דרכם המטופל משחזר את היחסים הבעייתיים שנוצרו בעיקר עם ההורים ומטפל בהם כאן ועכשיו. חשוב להבין שהטיפול הפסיכואנליטי אינו חייב להתמקד בהבנת היחסים מהעבר וניתן לטפל בבעיה גם דרך הבנת היחסים הבינאישיים בהווה.

עקרון שלישי בטיפול הפסיכואנליטי קשור לעבודת הפרשנות והפענוח המאפשרת להפוך את חיי הנפש הלא מודעים למודעים כדי שניתן יהיה לעשות שינוי בעולמנו הפנימי וביחסים הבינאישיים בהווה. דרכם ניתן לרכוש תובנות חדשות וליצור לעצמנו משמעות בחיים. יצירת משמעות כוללת את הרצון לזהות מינית מוגדרת ברורה המספקת תשובות לשאלות מי אנחנו, מהן המטרות בחיים שלנו ומהו הדבר שאנחנו חולמים ושואפים להגיע אליו. משמעות יוצרת תחושה פנימית של סיפוק ושליטה בחיינו, מעצמנו ומהישגים האישיים שהגענו אליהם, כמו גם לתחושה כללית שהחיים "מלאים" באירועים וחוויות מהנים. עקרון משמעותי נוסף בטיפול בגישה הפסיכואנליטית קשור לעמדתו של המטפל והיא להפנות את הקשב למטופל ללא דעות קדומות, ביקורת או שיפוטיות בכדי לאפשר לו להרגיש בנוח לדבר על כל עניין מתוך מטרה לאתר את הרצונות והתשוקות שלו ולכוון אותו לפעול על-פיהם.

בחלק זה ברצוני להתייחס לפרסומים שונים, שגויים ומטעים לפיהם ניתן להשיג שינוי בגישה הפסיכואנליטית רק לאחר פרק זמן ממושך. לאחר שנים רבות של ניסיון אישי והמקצועי אני יכול להעיד כי טיפול בגישה פסיכואנליטית יכול לגרום לשינוי כבר מהפגישה הראשונה בקליניקה. מידת השינוי מושפעת מפרמטרים שונים: מחומרת הסימפטומים והמצוקה הרגשית שבגללה הגיע הפונה לטיפול, מידת הפניות, הרצון ותעצומות הנפש להתנהל מול קונפליקטים שעולים במפגשים ומהקשר הטיפולי ומידת האמון והביטחון שנוצר עם המטפל. כמו בכל גישה טיפולית כך גם בגישה הפסיכואנליטית כאשר הבעיה פשוטה הפונה יכול לקבל מענה מהיר. ישנן פניות שהבעיה מטבעה מורכבת יותר כמו במצבים של טראומה שהטיפול עשוי להימשך על פני תקופה ארוכה יותר. פונה שאינו מסתפק בהבנת הבעיה ולדרכים שבהן הוא יכול ליצור שינוי, מגלה סקרנות ורצון להעמיק ולגלות יותר על עצמו אכן נדרש להגיע לטיפול לפרק זמן ממושך יותר. הבחירה אם ומתי לעצור בטיפול אפשרית בכל שלב ונתונה להחלטתו הבלעדית של המטופל!

.

.

3. לכל שאלה תשובה!!

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי? שאלות אלו ואחרות מעסיקות כל אחד ואחת. ניתן לקרוא כאן מספר שאלות ותשובות נפוצות כדי לסייע לקבל החלטה שתהיה משמעותית עבורך. לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

 

3א. מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

בעבר התפיסה התרבותית הרווחת בקרב חלק לא מועט מהאנשים הייתה שאדם שפונה לטיפול פסיכולוגי הוא מעין "משוגע" שסובל ממחלה נפשית. כיום אנו חיים בעידן מודרני שהפתיחות לטיפול פסיכולוגי גדלה משמעותית ורבים פונים לטפל בנפשם מתוך הבנה שחברים ובני משפחה אינם יכולים לספק מענה לצורך שלהם. כיום פונים לא רק כאשר הבעיות חמורות אלא באותה מידה שפונים לרופא משפחה או רופא מומחה לצורך ייעוץ וטיפול בצרכים בריאותיים שגרתיים אך גם כחלק מצורך למימוש עצמי ושיפור איכות החיים. למרות זאת, עדיין חלק מהאנשים חוששים לפנות לטיפול פסיכולוגי עקב סטיגמות חברתיות ומתוך בושה, חששות מהסביבה או מתוך חוסר אמון כי טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להם.

הסיבות להחלטה האם לפנות לטיפול פסיכולוגי מגוונות: בעקבות משברים ואירועי חיים כמו אבל, אובדן, מחלות בריאותיות מגבילות שמעוררות מצוקה רגשית, פיטורין מעבודה, פרידה מחבר/ה וגירושין. המצוקה הרגשית יכולה להתפתח מסימפטומים של דיכאון, חרדה, פוסט טראומה והפרעות אכילה, על רקע קשיים בינאישיים במציאת בן/בת זוג, קשיים בתוך מערכת זוגית (פרטים נוספים במאמר טיפול זוגי) וקשיים בקשר עם בני-משפחה (פרטים נוספים במאמר טיפול משפחתי). לעיתים קרובות קיים פער בין הבעיה כפי שהיא מתוארת לדוגמה פונה שהגיע בעקבות ויכוח עם אשתו לבין התחושות הרגשיות שלו כמו "תקיעות", מבוי סתום, כישלון, בדידות, האשמה עצמית, דחייה, ופגיעה בדימוי העצמי שקשורים יותר לחלקים הלא מודעים של הנפש. ככל שהדבר ניתן ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי ולסייע בהתאם לצורך.

.

3ב. כיצד מתנהל המפגש הטיפולי? – המפגש הטיפולי מתחיל בהצגה עצמית ודיווח המטופל על הסיבות שבגללן הגיע לטיפול. בהתאם לסימפטומים המדווחים נבנית יחד אתו "ברית טיפולית" המגדירה את מטרות הטיפול. המטופל מגדיר את השינויים שהיה רוצה להשיג במהלך המפגשים. בנוסף, נבנה "חוזה טיפולי" – המסביר את הכללים של המפגש הטיפולי: התייחסות לגישה הטיפולית של הפסיכולוג, משך הפגישות, תדירותן ותנאי התשלום.

 

3ג. האם חלה על הפסיכולוג חובת סודיות רפואית? – חלה סודיות רפואית על הפסיכולוג המטפל בדומה לביקור אצל רופא. סודיות רפואית מבטיחה למטופל שהתוכן המילולי הנאמר בקליניקה נשמר בסודיות ע"י הפסיכולוג.

.

3ד. האם פסיכולוג רשאי לתת תרופת? – פסיכולוג אינו רשאי לתת טיפול תרופתי. פסיכיאטרים הם רופאים המתמחים בטיפול בהפרעות נפשיות והם היחידים הרשאים לספק מרשמים לתרופות. עם זאת, כיום בחלק מהסימפטומים הנפשיים כמו דיכאון וחרדה רופאים נוספים כמו רופאי משפחה רשאים לספק טיפול תרופתי. טיפול תרופתי פעמים רבות עשוי להקל בחומרת הסימפטומים, אך אינו פותר את הבעיה וכדי לטפל בסיבות ובגורמים למצוקה הרגשית מומלץ לשלב במקביל טיפול פסיכולוגי.

3ה. האם טיפול תרופתי פותר בעיה פסיכולוגית?לצערנו עדיין לא! אין תרופת קסם שפותרת בעיות נפשיות. יחד עם זאת, טיפול תרופתי מסייע מאוד בהקלה על סימפטומים כמו במצבים של דיכאון וחרדה. מחקרים מראים שנטילת תרופות במקביל לטיפול פסיכולוגי עשויים לספק הקלה משמעותית. לשאלות ותשובות נוספות ניתן למצוא בקישור שאלות ותשובות 

.

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

מטופלת החווה עמדת "קורבן" ביחסים הבינאישיים: בחורה בשנות העשרים לחייה פנתה לטיפול עקב משבר ביחסים עם בעלה וההורים. במהלך הטיפול התלוננה על קושי להתאפק ונטייה להתפרץ, קשיים בניהול שיחה עם הבעל ונטייה לעשות כל מה שהוריה מבקשים ממנה. בטיפול עלה כי בתקופת ילדותה הייתה עושה כל מה שההורים היו שמבקשים ממנה עד כדי ויתור עצמי דבר שחזר על עצמו ביחסים עם בעלה. במהלך המפגשים המטופלת הצליחה להשתחרר מעמדה הקורבנית כמעט לגמרי והחלה לחשוב על הצרכים שלה קודם, ולאחריהם היענות לצרכים של סביבתה הקרובה.

אישה המשחזרת יחסים עם בן זוג אלים וכוחני: אישה הנמצאת במהלך שנות השלושים לחייה פנתה לטיפול עקב רצון להתגרש מבעלה. במהלך הטיפול עלו תכנים רגשיים מתקופת הילדות שהצביעו על חשיפה לקשר עם אב אלים ורודני. אותה בחורה שחזרה את היחסים עם אביה ע"י בחירה בבן זוג אלים וכוחני שנהג לפעול באופן דומה לאביה ביחסים אתה. לאחר זיהוי הבעיה וההבנה לגבי אופי הגבר שבחרה לעצמה, החליטה להיפרד מבן זוגה ופתחה לעצמה "עולם חדש". במהלך הטיפול רכשה לעצמה השכלה אקדמית, יצרה קשרים בין אישיים משמעותיים ובהמשך גם מצאה לעצמה חבר לחיים. היא הגדירה אותו כ"גבר של חייה", והיחסים ביניהם התאפיינו בכבוד והדדיות.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול פסיכולוגי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות

.

.

טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה למבוגרים
פסיכותרפיה למבוגרים ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon