טיפול רגשי לילדים

ילדים הנמצאים במצוקה רגשית לרוב מתקשים להביע את עצמם מילולית ונוטים לפרוק את המתח שנוצר באמצעות ביטוי בפעולה (נקרא acting out). זיהוי הבעיה וניסוח המצוקה הרגשית במילים פשוטות מפחיתה חרדה. המסגרת הטיפולית מספקת מקום בטוח המאפשר לילד מענה לקשייו באמצעות משחק, הקשבה, דיבור ואמפתיה במטרה לעזור לו להשליט סדר בחיי הנפש.

המתחים הפנימיים הנוצרים בעולמו של הילד במעברים בין שלבי ההתפתחות מערערים את האיזון הנפשי הפנימי לכדי מצוקה רגשית, אולם הם חלק מתהליך גדילה נורמלי וטבעי וברוב המקרים הבעיות חולפות ללא צורך בהתערבות טיפולית. למאפייני האישיות של הילד ישנה השפעה גדולה על היכולת שלו להתמודד עם מציאות חיצונית שבה דחפים ורצונות אינם מסופקים תמיד באופן מלא במסגרות הבית והחינוך. ליחסים הבינאישיים הנוצרים בין הילד וההורים ישנה השפעה גדולה על התפתחותו והם הבסיס לחיי הנפש. ילדים עשויים לפתח מצוקה רגשית מסיבות שונות אבל לרוב הם לא נוהגים להסביר אותה בצורה מילולית, יכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה ואוצר המילים הנמוך מקשה על הילד לבטא רצונות ועוד יותר לבטא את רגשותיו. נטייתו הטבעית של הילד הנה לפרוק דחפים ומצוקות רגשיות באמצעות פעולה (נקרא acting out). כאשר הבעיה אינה נפתרת הוא מפנה את הדחפים כלפי הסביבה. כלפי חוץ אנו עשויים להיתקל במצוקות וסימפטומים התנהגותיים כמו: פחדים וחרדות, קשיים בשליטה בדחפים, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, ירידה בתפקוד הלימודי, תלונות על כאבים גופניים (כאבי בטן, כאב ראש) ושינויים בהרגלי האכילה והשינה. כאשר הסימפטומים מחריפים ומופיעים לאורך זמן, הדבר מצביע על מצוקה רגשית ומומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

טיפול רגשי לילדים מלווה בדרך כלל בהדרכת הורים. הפגישות עם ההורים במקביל לפגישות עם הילד חשובות לקבלת מידע בנוגע למצבו הרגשי בבית ובמסגרת בי"ס. במהלך מפגשי ההדרכה נחשפים ההורים לבעיות מרכזיות שעולות בטיפול ובדרך זו הם נעשים מודעים יותר לקשיים של הילד ורוכשים הבנה לגבי עולמו הפנימי. הדרכת הורים גם תורמת בכך שמאפשרת להורים לעבד תכנים הקשורים לקשיים שלהם בהורות המשפיעים על הקשר עם הילד ולקבל ייעוץ והכוונה ממוקדים לגבי הורות יעילה ומשמעותית.

.

לשאלות נוספות על טיפול רגשי לילדים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

 

התפתחות פסיכולוגית - נקודת מבט פסיכואנליטית

התפיסה הרווחת כיום היא כי ההתפתחות של כל ילד מושפעת משני תחומים, התחום הביולוגי (תורשה) והתחום הפסיכולוגי (סביבה). התחום הביולוגי מתייחס למטען הגנטי שהתינוק הגיע אתו לעולם וכולל בין השאר טמפרמנט/ מזג מולד, גנטיקה ותכונות אישיות. התחום הפסיכולוגי מתייחס לעולמו הפנימי וליחסים הבינאישיים שהילד יוצר עם הסביבה. מחקרים מראים שהתחום הביולוגי והפסיכולוגי מתפתחים באופן עצמאי וגם משפיעים באופן הדדי האחד על השני. במאמר זה נתמקד בתחום הפסיכולוגי בלבד.

פסיכואנליטיקאים מפורסמים כמו ויניקוט, אריקסון ופרויד ואחרים התייחסו בהרחבה לשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית. חלקם הדגישו את חשיבות הבנת העולם הפנימי של הילד ואילו אחרים הדגישו את חשיבות הקשר בין הילד והוריו (נקרא תיאוריות יחסי אובייקט). ננסה להציג את ההיבטים המרכזיים בהתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם מנקודת המבט הפרוידיאנית באמצעות התיאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח, התיאוריה החברתית של אריקסון והמשנה של ויניקוט. פרויד ואריקסון בעקבותיו חילקו את התפתחות הפסיכולוגית של האדם למספר שלבים:

.

השלב האוראלי – (לידה עד גיל שנה) פסיכואנליטיקאים מייחסים לשנה הראשונה של התינוק כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיי הנפש. לפי פרויד לאחר הלידה התינוק חסר ישע, מחפש הנאה והימנעות מכאב ובשונה מבעלי חיים אחרים נתון לתלות מוחלטת באם שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. לפי ההמשגה של ויניקוט האם צריכה להיות "אם טובה דיה" כזאת שאחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים המלווה בצלילי קולה לספק עבורו את התחושה שהוא קיים. כאשר הקשר שנוצר בינו לבין האם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. הורים הקשובים לצורכי התינוק ומספקים את צרכיו ועקביים בתגובותיהם מבססים אצלו לפי אריקסון "אמון הבסיסי" בבני אדם. חוסר היענות או שאינה מספקת עשויה להוביל לפגיעה בחיי הנפש לחשדנות, תחושות של דחייה, נטישה, צורך בתלות ולהיווצרות חרדות שונות ובבגרותו קושי לתת אמון ולסמוך על אנשים ותהיות האם מגיע לו לקבל אהבה.

.

השלב האנאלי – (מגיל שנה עד שלוש) זהו שלב שבו המנגנון הנפשי "אגו" מתחיל להתפתח ולתווך בין הדחפים של הילד לקבל עוד ועוד.. מצד אחד, לבין דרישות המציאות. המעבר מהיכולת לראות את העולם מלמטה משתנה כאשר הוא מתחיל ללכת, מקבל אוטונומיה מההורים ללכת, לרוץ, לקפוץ, לחקור ולגלות דברים חדשים ובכך מתחיל למעשה תהליך של פרידה מהאם. הוא עדיין תלוי בה באופן יחסי בהמשגה של ויניקוט אבל עדיין זקוק לראות אותה, להרגיש את קביעות האובייקט לחוש בטחון כדי לצאת למסע נוסף ולחזור שוב. פרויד מדגיש בשלב זה את המפגש של הילד עם המציאות כטראומטי מאחר ולא רק שאינו מקבל כבר כל מה שדורש הוא נדרש מההורים המחנכים אותו לניקיון, חינוך שעיקרו התחשבות בדרישות המציאות. הורה דרשני ותקיף עשוי לעורר אצל הילד צורך בשליטה (ע"י עצירת הצרכים או שחרורם המוקדם) ולפתח אישיות המאופיינת בצורך בסדר ובניקיון, דייקנות ועקשנות.

.

השלב הפאלי – (מגיל שלוש עד שש) זהו שלב משמעותי ביותר בהמשגה של פרויד שנקרא גם השלב האדיפלי. תסביך אדיפוס משמש כמארגן מרכזי בחיי הנפש שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי התסביך האדיפלי הילד הצעיר נמשך וחושק באמו ומתחרה על תשומת ליבה מול האב, והוא חש עוינות כלפיו שעשויה לגרום לו לרגשות אשמה. בפתרון "הקלאסי" הילד מוותר על מימוש המשאלה וממיר אותה בהזדהות והפנמה של איסורים וכללים שהאב הציב בפניו. באופן הזה הילד מפתח זהות מינית חיובית. הילד צריך לקבל אישורים וחיזוקים על מעשיו והישגיו שנותנים לו תחושת כוח והצלחה ומאפשרים לו לבנות דימוי עצמי חיובי. ממשיך להזדקק לזמינות הקבועה להרגיש בטחון וצריך להבין ולהרגיש נפרד מהם. משחקי הדמיון (הבן הופך לסופרמן והבת לנסיכה) דרכם הילד מפתח לעצמו זהויות שונות שתורמות להתפתחות ה"אגו". בהמשגה של אריקסון הילד יוזם, אקטיבי, עושה יותר דברים ומרגיש את יכולתו להשפיע על עולמו מציב עצמו מטרות ומגשים אותן ללא תחושות אשמה או פחד להיענש.

.

שלב החביון – (שש עד שתים עשרה, ראשית גיל ההתבגרות). בשלב זה האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות לרוב עם בני אותו המין. לפי אריקסון

הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת והצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לתחושה של יכולת שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו ובהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם, במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו. הצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להציב מטרות ולהצליח בביצוע משימות בבי"ס. ויניקוט מדבר על ההתפתחות הפסיכולוגית במושגים של מעבר מתלות מוחלטת באם לעצמאות המוביל להתפתחות נפשית תקינה.

.

הבסיס המשותף לרוב הפסיכואנליטיקאים הוא ההבנה שבריאות נפשית תקינה קשורה ליחסים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו

.

.

.מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי?

כפי שראינו בשלבי התפתחות השונים בכל שלב ישנה מעין "משוכה" שמצופה מהילד לעבור כחלק מהתפתחותו הטבעית שלעיתים יוצרת מתחים המערערים את האיזון הנפשי. ברוב המקרים הבעיות חולפות ללא צורך בהתערבות טיפולית. להלן סיבות מרכזיות שגללן מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית:

  • חרדה בתהליך של נפרדות ועצמאות המתבטא בקשיי פרידה, קשר תלותי עם ההורים או צורך ב"הגנת יתר" של ההורים.
  • חרדות המתבטאים ברגרסיה: להרטבת לילית, הרטבת יום (אנורזיס), התאפקות סביב עשיית צרכים (אנקופרזיס), קשיים בהירדמות ושינה במיטת ההורים.
  • תלונות גופניות חוזרות ונשנות ללא ממצא רפואי כמו כאבי בטן או כאבי ראש.
  • הימנעות חברתית, הסתגרות בבית ההורים וקשיים בהשתלבות במסגרת הגן או בי"ס.
  • קושי להתמודד עם שינויים ומעברים, כך למשל, מעבר מגן לבי"ס, מביה"ס יסודי לחטיבת ביניים, מעבר דירה, הולדת אח ועוד.
  • אכילה מופרזת או אובדן התיאבון. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור טיפול בהפרעות אכילה
  • פחדים של ילדים מחושך, מבעלי חיים, מרעש, ומאנשים זרים. לקריאה נוספת ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים
  • שינויים במצב הרוח המתבטאים מחד, בקושי לשאת תסכול, כעס, תוקפנות והתפרצויות זעם, או תלונות על עייפות, ומאידך, אדישות ואובדן אנרגיה (סימפטומים של דיכאון).
  • בעיות התנהגות של ילדים הבאות לידי ביטוי בהתפרצויות זעם או הסתגרות.
  • קשיים בשמירה על הריכוז במהלך השיעור (הפרעת קשב וריכוז).
  • דימוי עצמי ובטחון עצמי נמוך. לפרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר טיפול בדימוי עצמי
  • קשיים בתקשורת (אוטיזם).
  • שינויים בדפוסי הנוכחות בבי"ס וירידה בתפקוד ובהישגים לימודיים.
  • הפרעות קשב וריכוז.

 .

ישנם מצבים נוספים בחיים שעשויים לעורר פניה לטיפול כך למשל כעסים ויחסים מתוחים עם ההורה בעקבות התפרקות המבנה המשפחתי, אובדן של אחד ההורים, פגיעה מינית, מצב של פוסט טראומה ומחלה כרונית שהתפתחה.

.

.

טיפול רגשי לילדים

שלב ההערכה - טיפול רגשי בילדים הוא לא חוג וילד שמתחיל טיפול נדרש למשאבים נפשיים שלעתים מכבידים עליו רגשית. חשוב שלא להכניס ילד לטיפול במידה ואין צורך בכך. בשלב הראשון אני מזמין את ההורים להגיע למפגש היכרות על מנת שאוכל לשמוע את הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם זקוק לטיפול רגשי או שהמליצו להם להביא אותו לטיפול. אני מזמין את שני ההורים למפגש הראשון במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד תופס את הבעיה. לעיתים לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים. לעיתים ניתן לקבל אינפורמציה חשובה גם מדיווח מהמסגרת החינוכית ומתוך מסמכים פסיכולוגים ו/או רפואיים במידה וישנם. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעיתים כחלק מתהליך הערכה אני נפגש עם הילד למספר מפגשים כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה.

מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל בילד בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור הילד, טיפול בילד בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי. לפירוט על גישות הטיפול השונות ניתן לקרוא בקישור הדרכת הורים.

.

מתי הילד מתחיל את הטיפול? – הילד מתחיל טיפול רגשי לאחר שקיבל הסבר בנוגע לסיבה שבגללה הגיע לטיפול כדי לגייס את כוחותיו להצלחת הטיפול. ההסבר על הגעתו לטיפול הוא חלק משמעותי מהברית הטיפולית שנוצרת שמטרתה לבנות אמון וביטחון במטפל. אני מסביר לילד שכל התכנים הרגשיים נשארים בינינו בלבד למעט תכנים רגשיים המסכנים את בריאותו הנפשית. במצבי מצוקה בהם הילד נמצא בחרדות קשות, בעיות התנהגות, קשיי פרידה או צורך במשחקי כוח ושליטה לעיתים הטיפול נעשה בשילוב אחד ההורים או לסירוגין.

.

מטרות הטיפול – לאחר שהתקבלה החלטה שהילד מתחיל טיפול רגשי אנו מגדירים את מטרות הטיפול. מניסיוני המקצועי אחת המטרות החשובות בטיפול היא לאפשר לילד לבטא באופן חופשי את רצונותיו ולכן אני מאפשר לו לבחור במה נשחק בחדר הטיפולים. לעודד אותו לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולשלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש. מטרה חשובה נוספת היא לנסח במילים את הרגשות הבאים לידי ביטוי בפעולה (נקרא acting out) במשחק, ולקשר בינם לבין מצבים שונים שהם פוגשים אותו בחייו, דבר שמסייע לילד לזהות את הדחף לווסת אותו וללמוד להגיב גם באיפוק.

.

המטרה המרכזית בטיפול בילדים היא לעודד את הילד לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולסייע לו שלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש

.

.

טיפול במשחק (Play Therapy) 

מאפיינים כלליים של הילד - המשחק הוא השפה הטבעית של הילד ובאמצעות הוא יכול לבטא משאלות, תחושות של כעס, שמחה וגם כאב, ולמצוא דרכים לשלוט לכן זהו כלי המאפשר להגיע לחיי הנפש של כל ילד. יחד עם זאת, חשוב להבין שטיפול בילד שונה מטיפול במבוגר ממספר סיבות: האישיות של הילד בגיל צעיר עדיין לא התעצבה ונמצאת בתהליך של השתנות מתמיד. המנגנון הנפשי "אגו" שאחראי לנווט את הנפש חסר יציבות רגשית במיוחד כאשר נתון למצבי לחץ. לפחדים וחרדות ישנה השפעה שיכולה לגרום לתגובות רגשיות סוערות מחשש לאובדן אהבתו של הורה לילד/חיה במקומו, חששות מדחייה חברתית וחלומות בעלי גוון מיני ותוקפני מפני הדחפים הפנימיים. יכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה, אוצר המילים הנמוך מקשה על הילד לבטא את הרצונות שלו והוא נעשה מתוסכל במיוחד כמתקשה לבטא את רגשותיו. הילד עדיין תלוי מאוד פיזית ורגשית בהוריו וחושש מהם ולעיתים מסתיר ומשקר. כאשר נוצרים מתחים וחוסר נחת של הילד הנטייה הטבעית שלו היא לפרוק באמצעות ביטוי בפעולה (נקרא acting out). כאשר הבעיה אינה נפתרת הוא מפנה את הדחפים כלפי הסביבה מה שהופך את חדר הטיפולים למשמעותי מאוד עבורו.

.

חדר הטיפולים - חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח, מעין "מגרש משחקים" המאפשר לילד לבטא את עצמו באופן חופשי ובטוח ולהשליך את עולמו הפנימי על המטפל לרבות כעסים, תוקפנות, חרדות ומשאלות. כאשר קשייו הרגשיים מקושרים באמצעות דיבור על חיי היומיום הדבר מסייע להפחית אצלו את החרדה.

העולם הדמיוני הוא המרחב דרכו הוא מפתח את היכולת לדמיין, הוא יכול לדמיין לקבוע את החוקים וגם ללמוד לנוע בחופשיות בין חייו הפנימיים למציאות הקיימת. תפקידו של המשחק קשור ליכולת הפנטזיה, הדמיון והיצירתיות וליכולת לשחק ברעיונות באמצעות השימוש בכלים כמו משחקי דמיון, חילופי תפקידים, ומשחקים "חופשיים" כמו: לגו, קוביות, בובות ומשחקים.

מדוע ילדים שומרים סודות? לעיתים קרובות ילדים שחשים מצוקה שומרים סודות ואינם לספר להורים מה מעיק עליהם מחשש להיענש. פעולת ההסתרה מעוררת חרדות והשימוש במשחק מאפשר להרחיק את בעיותיו ולייחס אותה לדמויות במשחק ובאופן עקיף לספר למטפל מהי הבעיה. הפרשנות מופנית כלפי הדמות של הילד במשחק שלא תיתפס ביקורת ישירה עליו ומאיימת ובאופן הזה קל לו להפנימה ביתר קלות. המשחק מספק הזדמנויות ליצירת קשר באמצעות הדיבור ומסייע גם לפתח מיומנויות חברתיות טובות יותר. תפקיד המשחק לאפשר לילד לחשוב על מעשיו ולחוות את התחושות של אחרים ולפתח יכולת לאמפתיה כלפי הסביבה. הטיפול במשחק לעיתים משמש גם מקור להנאה ושכחה מהבעיות של היומיום.

המפגש עם אדם מבוגר שקשוב ומכוון רק לילד ולצרכיו היא חוויה מיוחדת. האפשרות לבטא רגשות באופן חופשי דרך המשחק נותנת תחושה של הקלה ופורקן, ולכן מרבית הילדים יוצאים לעיתים קרובות מהטיפול בהרגשה טובה שתורמת למוטיבציה שלהם להמשך התהליך.

.

חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח, מעין "מגרש משחקים" המאפשר לילד לבטא את עצמו באופן חופשי ובטוח

.

.

סיפור מקרה

ילדה המתקשה למצוא את "מקומה" לאחר לידת אחיה הצעיר. ההורים פנו לטיפול בעקבות נסיגה בהתנהגותה של ילדתם בת ה- 7 תלמידת כיתה ב'. לאחר לידת אחיה הצעיר היא החלה להציק והרבתה ליצור דרמות מכל עניין פעוט. מהמפגש עם ההורים התקבלה תמונה של ילדה המרגישה מקופחת. ניכר שהשינוי בהתנהגותה הושפע מהקנאה באחיה הקטן שבחוויה הרגשית שלה תפס את מקומה ואת תשומת הלב שקבלה מהוריה. תחושות אלו עלו גם דרך המשחק בו ביטאה פעמים רבות עמדה מקופחת כלפי המטפל בכך "שיש לו" ולה אין. בתהליך ההדרכה ההורים הבינו את תחושות התסכול הקשות של הילדה, למדו להגיב כלפיה באמפתיה ומצאו דרכים חדשות לאפשר לבתם להרגיש מיוחדת ולקבל מהם חום ואהבה. למשל האם וביתה סיכמו על בילוי שבועי של שעה שהן רק לבד לצד שינויים נוספים שעשו ההורים במקביל לטיפול שסייע לה להרגיש שייכת ואהובה..

.

נשארת עם שאלות על טיפול רגשי לילדים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים 

טיפול במתבגרים

פחדים וחרדות של ילדים

.

טיפול רגשי לילדים
פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support