טיפול במתבגרים

הסערה הרגשית והשינויים הרבים האופייניים לגיל ההתבגרות גורמים למתחים, לחצים ומערערים את האיזון הרגשי ועשויים לעורר או להגביר פחדים וחרדות קיימים או להוביל למצוקות רגשיות חדשות. המטרה המרכזית בטיפול היא לסייע למתבגר להבין טוב יותר את עולמו הפנימי ולטפל במתחים והלחצים שנוצרו ביחסים הבינאישיים כדי להוביל לתהליכים של שינוי וצמיחה. 

.

גיל ההתבגרות ידועה כתקופה סוערת ובמיוחדת בחיי המתבגר העובר שינויים משמעותיים בתחום הגופני, קוגניטיבי, רגשי והחברתי: זוהי תקופה שידועה במצבי הרוח המשתנים בצורה קיצונית כאשר לרגע הוא שמח ורגע אח"כ כועס, המתבגר רוצה להרגיש עצמאי אך עדיין חושש ומפחד ותלוי בהוריו, לרגע משוכנע בצדקת דרכו שיודע הכל לעומת תחושה של חוסר אונים וחוסר בוודאות ובטחון בחיים, ובנוסף מעדיף לבלות עם החברים ועדיין צריך לדעת שההורים שומרים ומגוננים עליו. ההתבגרות לא חייבת לעבור בהכרח במשברים ודרמות סוערות ובחלק ניכר מהמקרים עולים קשיים ספציפיים שכאשר מקבלים מענה ממוקד העניין נפתר. חלק מהמתבגרים מצליחים לווסת את הרגשות ולשמור על יציבות רגשית ואחרים נוטים להגיב באימפולסיביות וללא מחשבה. חלק מהם חרדים לגדול ולצמוח מבחינה גופנית כך למשל בנות החוששות לקבל מחזור ובנים המפחדים להישאר נמוכים ולא לגבוהה. כל אותם המתחים שהצטברו עשויים לעורר סערה רגשית שמשפיעה באופן שונה על כל מתבגר ולהוביל למצבי מצוקה כמו: דיכאון, חרדה וירידה משמעותית בתפקוד בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי. לכן כאשר מזהים סימני מצוקה כדאי לפנות להתייעצות מקצועית ללא דיחוי על מנת לסייע למתבגר (והוריו) לטפל במשבר הקיים ולעבור את תקופת גיל ההתבגרות בהצלחה.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

סימפטומים נוספים המאפיינים את גיל ההתבגרות

כאמור, המתבגר מתמודד עם שינויים רבים בתקופת גיל ההתבגרות אולם הצורך המרכזי הוא להשתחרר מהתלות בהורים לעתים גם באמצעות "מרד" במידה ונדרש לשם השגת עצמאות ושליטה על חייו. הצורך בעצמאות חשוב והכרחי לצמיחה אישית אך דורש גם לקיחת אחריות אישית. אחד השינויים המרכזיים שהמתבגר מתמודד אתם הוא שינויים גופניים מואצים עקב תהליך הגדילה. שינויים אלו מתבטאים בקבלת וסת, צמיחה לגובה, שינויים בקול, צמיחה של שדיים ושיער בגוף. בנוסף, בגיל ההתבגרות חל עיסוק מוגבר במראה החיצוני המתבטא בבחירת סגנון הלבוש, עיצוב השיער, פירסינג וקעקועים. מתבגרים נוהגים לחקות את המראה החיצוני של חבריהם ולכן עיכוב או צמיחה מואצת עשויים לפגוע בדימוי העצמי והגופני שלהם. חלה קפיצה קוגניטיבית מרשימה בכל הנוגע ליכולת החשיבה שנעשית מופשטת והמתבגר מסוגל להתמודד טובה יותר עם פתרון בעיות והיכולת לנתח תהליכי חשיבה מעוררת גם שאלות קיומיות על משמעות החיים כמו "למה אני חי ולאיזה מטרה?". היבט נוסף לשינוי ביכולת החשיבה מאפשר למתבגר לנהל שיחות עם מבוגרים, להביע את דעתו ולקבל או לא להסכים לדעותיהם. המתבגר מתמודד גם עם דרישות לימודיות מוגברות במסגרת בי"ס. מבחינה חברתית, המתבגר משקיע מאמץ גדול למצוא את "מקומו" החברתי ומרבה לבלות מחוץ לבית או עם החברים באינטרנט. הצורך החברתי בא לידי ביטוי גם ביצירת קשרים אינטימיים עם בני המין השני.

.

.

הצורך המרכזי של המתבגר בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח זהות עצמאית ונפרדת מהוריו ולקבל החלטות באופן עצמאי

.

.

ההתפתחות הפסיכולוגית של המתבגר מנקודת מבט פסיכואנליטית

בחלק העוסק בטיפול בילדים התייחסנו להיבטים מרכזיים בשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם. בחלק הזה נמשיך את ההתפתחות הפסיכולוגית לתקופת גיל ההתבגרות באמצעות התאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד והתאוריה החברתית של אריקסון:

.

שלב החביון –  (שש עד שתיים עשרה, תחילת גיל ההתבגרות). שלב החביון מתחיל לאחר סערת השלב הפאלי בו הילד פוגש את תסביך אדיפוס המעורר אצלו סערה רגשית. בשלב הנוכחי האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות. פרויד מכנה שלב זה גם בשם השלב ההומוסקסואלי לנוכח הקשרים החברתיים שרובם מופנים כלפי בני אותו המין. לפי אריקסון בשלב ישנה חשיבות גדולה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד שהופכת למרכזית ותקופת הלימודים בביה"ס מאופיינת בהישגיות וברכישת ערך עצמי. הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לתחושה של יכולת שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. בשלב זה ישנן דמויות רבות שעשויות להשפיע מלבד ההורים והן המורים, החברים והסביבה החיצונית שאתה הילד נמצא בקשר כמו "צופים". מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו ובהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

.

השלב הגניטלי – (שתים עשרה עד בגרות). השלב הגניטלי הוא השלב האחרון בהמשגה של פרויד. בגיל ההתבגרות הדחפים המיניים שהיו מודחקים מתעוררים מחדש כחלק משינויים שעובר המתבגר בכל התחומים. בתחילת השלב הגניטאלי מתחולל "תסביך אדיפוס השני" המעורר חרדה גדולה מאחר והדחפים המיניים מתעוררים מחדש והוא מפנה אותם כלפי הורה בן המין השני והם הרי אסורים. החרדה גורמת להדחקת הדחפים ולהפחתת החרדה. בהמשך תהליך ההתפתחות והגדילה המתבגר מבצע התקה של דחפים אלה מן האובייקט האסור אל אובייקט שנתפס כמותר ומהווה  תחליף להורה. בהתחלה בד"כ מדובר בדמויות להערצה כמו מורה, זמר, שחקן קולנוע ואחרים. תהליך טבעי זה שמקור האהבה מותק לאחר מאפשר למתבגר להיפרד מהוריו ובהמשך גם להפנות את האנרגיה המינית כלפי בני המין השני בשכבת הגיל. בגיל ההתבגרות חלקי האישיות כבר מגובשים פחות או יותר וה"אגו" שאחראי לנווט נתון ללחץ עקב מאבק בין ה"איד" מצד אחד שמונע מדחפים מיניים ותוקפניים ומנסה להשתלט כי לעולם אינו מסופק ממה שמקבל וה"אגו" לבין ה"סופר אגו" שמזהיר את האדם ברגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייענה לדרישות ה"איד" וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו.

אריקסון בשונה מפרויד תיחם גם את גיל ההתבגרות מגיל שתיים עשרה ועד שמונה עשרה. בשונה מפרויד שראה בשלב הפאלי כמשמעותי ביותר אריקסון רואה בגיל ההתבגרות כשלב המשמעותי ביותר. זוהי תקופה שבה הילד שאט אט גיבש את הזהות המינית שלו צריך להחליף אותה בזהות של בוגר ובניית הזהות האישית הוא הדבר המשמעותי ביותר. אריקסון סבור שזהות מגובשת מהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בן/בת הזוג מבלי לחשוש מאובדן הזהות העצמית. חוסר יכולת או הצלחה בגיבוש הזהות עלול להוביל לפגיעה והרס עצמי, הוא דחף המוות בהמשגה של פרויד. מצב של טשטוש זהות כהגדרתו של אריקסון עלול להוביל את המתבגר לגיבוש זהות עבריינית והימשכות להתנהגויות המפרות חוק. מנקודת המבט החברתית אריקסון רואה בשלב זה של חיי המתבגר בקבוצת השווים כדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר המהוות עבורו מודל לחיקוי.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם. (לפרטים על שלבי ההתפתחות הקודמים בקישור טיפול רגשי לילדים) ופסיכואנליטיקאים מייחסים חשיבות גדולה להתפתחות נפשית תקינה במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייוהצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להשקיע מאמץ ולהצליח בלימודים ולגבש את הזהות המינית בהצלחה.

.

בשל השינויים ההורמונליים וההתפתחות המינית חלה עלייה בעוררות המינית, והמיניות עוברת מהפנטזיה לדחף טבעי ורצון לממש את התשוקה המינית

.

.

.מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במתבגרים?

  • הפרעת חרדה כמו חרדת בחינות ופרפקציוניזם. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור טיפול בחרדה
  • מחשבות טורדניות המלוות בביצוע פעולות טקסיות. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור OCD מחשבות טורדניות
  • תלותיות יתר בהורים ו/או דחייה חברתית
  • קיצוניות באכילה. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור טיפול בהפרעות אכילה
  • שינויים קיצוניים במצב הרוח. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור טיפול בדיכאון
  • בעיות התנהגות של מתבגרים שיכולות להתבטא בהיעדרויות ממושכות מחוץ לבית ההורים והתרחקות מהמשפחה, פגיעה ברכוש, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, פגיעה עצמית ומתירנות יתר מינית
  • קשיים לשמור על ריכוז במהלך השיעור (הפרעת קשב)
  • דימוי עצמי נמוך. לפרטים נוספים ניתן לקרוא בקישור טיפול בדימוי עצמי
  • שינויים בדפוסי הנוכחות בבי"ס וירידה בתפקוד ובהישגים לימודיים
  • הפרעות קשב וריכוז
  • חרדת בחינות. לקריאה נוספת ניתן לקרוא בקישור חרדת בחינות

.

ישנם מצבים נוספים בחיים שעשויים לעורר פניה לטיפול כך למשל כעסים ויחסים מתוחים עם ההורה בעקבות התפרקות המבנה המשפחתי, אובדן של אחד ההורים, פגיעה מינית, מצב של פוסט טראומה ומחלה כרונית שהתפתחה. ייתכן ואירועי חיים אחרים אשר התרחשותם בתקופה רגישה זו עשויים להיתפס כמועצמים ולהשפיע על בריאותו הנפשית של המתבגר.

.

.

טיפול פסיכואנליטי במתבגרים

הקדמה – הגישה הפסיכואנליטית יוצאת מנקודת הנחה שלכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. חיי הנפש מושפעים מעולמו הפנימי ומהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת. ההפנמות וההזדהויות של הילד את ההתנהגויות של שני ההורים משפיעות על היחסים שלו אתם בהווה ובקשריו החברתיים.

.

הערכה – בשלב הראשון אני מזמין את ההורים למפגש היכרות כדי שאוכל לקבל פרטים על הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם המתבגר זקוק לטיפול רגשי או שהמליצו להם להביא אותו לטיפול. אני מזמין את שני ההורים במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד מבין את הבעיה. כאשר לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע המפגש מתקיים עם ההורה שיכול להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של המתבגר וההורים. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעתים כחלק מתהליך הערכה אני נפגש עם המתבגר למספר מפגשים כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה. מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל במתבגר בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור המתבגר, טיפול במתבגר בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי.

.

מחסומים והתנגדויות – מניסיוני המקצועי חלק מהמתבגרים מתקשים להיכנס למסגרת של טיפול על רקע מחסומים והתנגדויות שונות: מתבגרים שנמצאים במצוקה לרוב מעדיפים לשתף את חבריהם הקרובים כי אתם הם מרגישים בנוח לשתף מבלי להרגיש מאוימים מאמינים שיוכלו לקבל עצה טובה שתעזור להם. מתנגד להכיר שישנה בבעיה המצריכה טיפול ומדחיק אותה. הקושי הבולט ביותר קשור לרצון של המתבגר לעצב לעצמו זהות נפרדת ועצמאית בעוד שהטיפול נתפס באופן לא מודע כמאיים על עצמאותו. קיים חשש להיחשף בחולשתו בפני מבוגר על רקע קשיים ביצירת אמון ו/או איום מפגיעה בדימוי העצמי, תחושת בושה לפנות לפסיכולוג מפני הצמדת סטיגמה חברתית וגם פחד שטיפול פסיכולוגי עלול לפגוע בגיוסו לצה"ל ובאפשרויות השיבוץ השונות.

.

מטרות הטיפול  – הטיפול מתחיל לאחר שהמתבגר קיבל הסבר לגבי סיבת הגעתו לקליניקה. הטיפול הפסיכואנליטי במתבגר, בדומה לטיפול במבוגרים מתבסס על טיפול באמצעות דיבור. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר היא להגיע לשורש הבעיה דרך העלאה למודעות את התכנים הרגשיים שהודחקו בחיי הנפש והובילו ליצירת הסימפטום ולמצוקה הרגשית שבגללה הוא סובל. מניסיוני המקצועי הטיפול מאפשר למתבגר לקדם את התובנה שלו, ללמוד להכיר טוב יותר את עולמו הפנימי, ולטפל בקונפליקטים הפנימיים והמחשבות השליליות שהוא מושפע מהם כדי להקל על סבלו ולסייע לו להשתחרר מהמצוקה הרגשית.

במפגש הראשון כחלק מתחילתו של בניית אמון עם המתבגר וחלק מהברית הטיפולית אני מסביר לגבי המשמעות של חיסיון הרפואי שמאפשר לדבר באופן חופשי על כל תוכן רגשי מבלי שהתכנים יועברו להוריו או כל גורם חיצוני למעט אמירות מסכנות חיים, המצריכות דיווח להורים.

מחקרים מראים שישנה חשיבות גדולה לקשר שנוצר עם המטפל על הצלחת הטיפול. הטיפול במתבגר מצריך גמישות ויצירתיות כדי למצוא את הדרך להגיע אליו עקב המחסומים הרבים שאתם מגיע לטיפול. מניסיוני המקצועי ההתעניינות בו דרך התחביבים ועיסוקיו בשעות הפנאי הם אחת המפתחות המרכזיים שתורמים לבניית הקשר. מרחב טיפולי בטוח ויציב, וקשר קרוב ואמפתי מסייעים ליצור אמון ובטחון בתהליך הטיפולי. הטיפול מאפשר למתבגר לדבר ו"להשליך" את כל התכנים הרגשיים המפחידים שמאיימים עליו כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער. באמצעות התכנים שהעלה בטיפול ניתן לשחזר את הבעיות ביחסים עם ההורים וחברים, לטפל בהם ולהוביל אותו לשינוי וצמיחה.

מניסיוני המקצועי, טיפול במתבגר המלווה בהדרכת הורים  משמעותי להורים ולמתבגר שחש את המעורבות שלהם. ההבנה מהם הבעיות והצרכים של הילד מאפשרת להורים לעשות שינויים שישפיעו גם עליו וגם עליהם באופן מיידי. בחלק מהמקרים ניתן וגם רצוי לשלב מפגשים משותפים עם ההורים על מנת לגשר על פערים שנוצרו ביניהם.

.

התעניינות בתחביבים והעיסוקים בשעות הפנאי הם "דרך המלך" לסלול עבור המתבגר את הקשר עם המטפל ולהוביל להצלחת הטיפול 

.

.

סיפור מקרה

מתבגר בן 15 שהגיע לטיפול כי חש פגיע ומקופח. בפגישת ההיכרות עם ההורים דווחו שילדם מתקשה לקבל סמכות וגבולות, מרבה להפריע ולפטפט בשיעורים, מעורב באלימות בהפסקות ומתחצף לצוות החינוכי והם לא יודעים כיצד לפתור את הבעיה. במהלך המפגשים עם הנער עלה מספר פעמים שהוא מרגיש שונה בגלל צבע העור שלו, התלונן שהמורים כל הזמן "מחפשים" להעניש אותו, מזמינים את הוריו פעמים רבות לבי"ס "והנה מצאו להם שעיר לעזאזל להתעלל בו" ולכן עצבני וכועס עליהם. התקבלה תמונה של נער צעיר ופגיע שמרגיש מקופח בסביבתו החברתית. במהלך הטיפול הנער ניסה לבדוק עד כמה ניתן להכיל את התנהגותו: לדוגמה, נהג לאחר, לבטל חלק מהמפגשים, לצאת באמצע ולהניח את רגליו על השולחן. כאשר הבין שאינו מצליח לגרום למטפל לכעוס עליו, הפסיק בהדרגה עם ההתנהגויות השליליות וחלה רגיעה בהתנהגות ובמצבו הרגשי בבי"ס. במקביל הרבה להתלונן על המורים, תמיד מצא בהם אשמים והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. ככל שהטיפול התקדם והוא היה פנוי יותר להקשיב הוא החל להבין שהשימוש שעושה בכוח ושליטה על אחרים נובע מתחושת פגיעות וקיפוח ששייכים בכלל לעולם הדמיון ואינם נחלת המציאות. בתהליך הדרגתי ומתמשך המתבגר וויתר על הכוחניות המגולמת בתחושת המקופחות, הדימוי העצמי שלו עלה והוא התחיל להפנות את הכוחות הנפשיים להשקעה בלימודים ובתחום החברתי.

.

נשארת עם שאלות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

פסיכותרפיה למבוגרים

 

טיפול במתבגרים ע
טיפול פסיכולוגי במתבגרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support