טיפול בחרדה

דה מהי? מהם הסימפטומים הרגשיים והגופניים המאפיינים חרדה? ניתן לסייע בפתרון הבעיה ע"י הקשבה, הבנת הבעיה ומתן משמעות לגורמים שהובילו ליצירת החרדה!

ת

חרדה מתבטאת בחוסר שקט פנימי המלווה גם בסימפטומים גופניים כמו כאבי בטן ומחנק בגרון. המטרה המרכזית בטיפול בחרדה להפחית את הסבל והכאב וחזרה מהירה לשגרה. 

חרדה היא תופעה נפשית נפוצה מאוד כיום. היא מתבטאת בחוסר שקט פנימי המלווה בדאגה מפני איום או סכנה. חרדה באה לידי ביטוי בסימפטומים רגשיים, גופניים והתנהגותיים: סימנים רגשיים לחרדה עשויים להתבטא במתח, עצבנות ודאגה. תגובות גופניות כמו כאבי בטן, דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, יובש בפה ותחושת מחנק בגרון. מבחינה התנהגותית, חרדה מתבטאת בהימנעות מסיטואציות המעוררות איום או סכנה. מחקרים מצביעים על כך שחרדה בעוצמה נמוכה היא חיונית להתפתחות ועשייה, אולם חרדה בעוצמה גבוהה גורמת לסבל וכאב ועשויה לפגוע בכל תחומי החיים.

.

לשאלות נוספות על טיפול בחרדה או לפגישת היכרות אתם מוזמנים לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

האם קיים הבדל בין פחד לחרדה?

כיום נהוג להתייחס לפחד כתגובה לסכנה או איום ממשי חיצוני. הפחד מפני האירוע החיצוני מצריך מהאדם לפעול באופן מהיר ואקטיבי. זוהי פעולה הזאת הנקראת בשפה המקצועית  "fight or flight", והיא חלק ממנגנון פיזיולוגי בגוף האדם שנאלץ להכריע במצב של איום האם להילחם או לברוח. פעולה זו אפיינה בעבר את האדם הקדמון שנאלץ להתמודד עם איומים מפני חיות טרף. כיום בעידן המודרני האדם מתמודד עם פחדים שונים כמו: פחד כלב נובח/נושך, נחש ועקרב ועד לאיומים מפני כלי נשק, ופיגועים. חרדה לעומת זאת היא ביטוי של איום פנימי, לא מוכר, הנתפסת כסכנה שלא ניתן לחזות אותה או לשלוט עליה מראש. כך למשל, התקף חרדה פתאומי שגורם לשורה של פעילויות גופניות מוגברות.

.

מהם הגורמים לחרדה?

כיום נהוג להתייחס לחרדה כמושפעת משילוב של גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים וגנטיים.

גורמים פסיכולוגיים – התחום הפסיכולוגי מתייחס הן לעולמו הפנימי והן ליחסים הבינאישיים שהאדם יוצר עם הסביבה. לדוגמא, בזוגיות כאשר אחד מבני הזוג מעיד על רצונו להתגרש במפתיע, הדבר עשוי לגרום לחרדה וחוסר אונים בקרב בן הזוג השני. גורמים פסיכולוגיים נוספים שיכולים להיות מעורבים בהיווצרות של חרדה קשורים במשברים ואירועי חיים. כך למשל, טראומה, פיטורין מהעבודה, גירושין, אבל, אובדן של אדם יקר, ומחלות כרוניות קשות. לעיתים קרובות קיים קשר הדוק בין חרדה ודיכאון. כך למשל, טראומה שבעקבותיה אדם נמנע מיציאה לעבודה ולמפגשים חברתיים, ומרבית הזמן מבלה בשינה, עישון ושתיית אלכוהול. הימנעות בעקבות הטראומה עשויה להוביל לתחושות של דיכאון. לקריאה על דיכאון ניתן לקרוא בקישור טיפול בדיכאון

גורמים ביולוגיים – מבחינה פיזיולוגית, מוח האדם וחוט השדרה הם חלק ממערכת העצבים המרכזית. אליהם מחוברים רשת של עצבים המתחברים לאזורים ואיברים שונים בגוף. המידע בין החלקים השונים, מועבר באמצעות נוירוטרנסמיטרים, שהם החומרים המקשרים. הנוירוטרנסמיטרים העיקריים במערכת העצבים נקראים נוראפינפרין, סרוטונין וגאבא. הנחת היסוד ברפואה שאנשים עם חוסר איזון כימי שבין החומרים המקשרים לחלקי הגוף השונים, יש להם נטייה מוגברת להתפתחות חרדה.

גורמים גנטיים - המטען הגנטי המולד שהתינוק מגיע אתו לעולם הכולל בין השאר טמפרמנט/ מזג מולד, ותכונות אישיות. לדוגמא, גורמים אישיותיים כמו נטייה לנוקשות ופרפקציוניזם, מלווה פעמים רבות בחרדת בחינות. פרטים נוספים על חרדת בחינות אפשר לקרוא במאמר חרדת בחינות

 .

מהם הסוגים של הפרעות חרדה?

ספר האבחנות הרפואי מבחין בין מספר הפרעות חרדה ומחלק אותן לפי סוג החרדה, סימפטומים אופייניים, והחוויה הרגשית הנלווית אליה:

הפרעת חרדה כללית – התמונה האופיינית היא של אדם הנמצא ברמה מסוימת של חרדה ועסוק בדאגות באופן קבוע. הדאגות מתמקדות בד"כ בחיי היומיום בעיסוקים סביב מצבו הבריאותי, דאגה לשלום המשפחה או חשש מפיטורין בעבודה.

הפרעות פוביה – זוהי הפרעת חרדה שנקשרת למצבים או נסיבות ספציפיים כאשר יש משהו שמעורר אותה. בפועל ישנה סכנה מועטה לאדם, או שאין בו סכנה בכלל. הסובלים מפוביה בוחרים בהימנעות כדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הפחדים. נהוג לחלק פוביות לשלושה סוגים עיקריים: 

  • פוביה ייחודית או ספציפית – פוביה מבעלי חיים כמו כלבים, נחשים ועקרבים. פחד גבהים כמו מעליות וטיסות. כמו כן, מצבים רפואיים כמו פחד מטיפול שיניים וקבלת זריקה.
  • פוביה/חרדה חברתית – הימנעות מסיטואציות חברתיות עקב החשש מהמבט של האחר וקבלת תגובה שלילית ממנו. לדוגמא, הימנעות מיצירת קשרים חברתיים בעבודה מחשש ששיחה משותפת עלולה לגרום לכך שחבריו לעבודה יצחקו עליו.
  • אגורפוביה – מאופיינת בפחד להיתקף בחרדה בסיטואציות שבריחה עלולה להיות קשה מבחינה פיזית או מביכה מבחינה רגשית. כך למשל, אדם החושש משלשול שיתקוף אותו וכתוצאה מכך נמנע מלצאת מהבית.

הפרעת פאניקה – זהו התקף חרדה פתאומי הממוקד בזמן וכולל מהלך של התגברות, הקצנה ורגיעה. החוויה הרגשית קשה ומטלטלת מאחר והאדם חווה אובדן שליטה וחשש מפני מוות למרות שאינו הולך למות. מלבד המצוקה רגשית מופיעים לסימפטומים גופניים כגון עלייה בקצב הנשימות בדפיקות הלב, הזעה מוגברת ורעד בידיים. כך למשל, אדם בריא בד"כ החווה עומס בעבודה לפתע מרגיש סחרחורות, תחושת מחנק, והזעה בכל הגוף. התקפי פאניקה שחוזרים ונשנים גורמים לחרדת ציפייה, כלומר האדם נמצא בדריכות מתמדת לגבי מתי ואיפה יתרחש ההתקף הבא. 

מחשבות טורדניות (OCD) – הפרעה המאופיינת בחדירה של מחשבות, דימויים או דחפים למוחו של האדם באופן בלתי נשלט. האדם נאלץ לבצע טקסים כפייתיים החוזרים על עצמם כדי להימנע ממתח, בושה, גועל או חרדה. טורדנות כפייתית מאופיינת בדרכים שונות: בדיקה חוזרת של פעולה למשל בדיקה שמנעול הדלת והחלונות נעולים. לרחוץ ולנקות את הידיים שוב ושוב, מקלחות ממושכות וניקיון הבית באופן יסודיהקניית סדר קפדני, למשל גיהוץ כל הבגדים וקיפולם באותו אופן בארון. אמונות ומחשבות טפלות כמו למשל מחשבה שניתן למנוע מוות של חבר באמצעות טקס. צורך באגירה למשל איסוף ואגירה של חפצים חסרי ערך או ניירות כמו עיתונים ומאמרים. צורך בדאגה כך למשל, דאגה גופנית מפני התפרצות של מחלה קטלנית כמו סרטן או איידס ומחשבות כפייתיות המבטאות צורך להתפלל, לספור או לחזור על מילים. פרטים נוספים על מחשבות טורדניות ניתן לקרוא במאמר OCD - הפרעה טורדנית כפייתית .

פוסט-טראומה (PTSD) – פוסט טראומה הוא מצב נפשי שנוצר כתוצאה מתגובה לאירוע המוגדר כחריג ודרמטי שלא ניתן להסביר את התרחשותו במילים. האדם יכל לחוות את האירוע או לצפות בו. טראומה יכולה להיגרם בעקבות מלחמה, תאונת דרכים, אובדן פתאומי ולא צפוי של אדם אהוב, אלימות פיזית ותקיפה מינית. למשל חייל החוזר "הלום קרב", לאחר שנפצע בעצמו ונחשף לפציעות קשות של חיילים מהיחידה. הסימפטומים האופייניים לפוסט טראומה באים לידי ביטוי במחשבות מטרידות וסיוטים חוזרים ונשנים של האירוע, עצבנות והימנעות מגירויים הקשורים בטראומה ועוררות גופנית מוגברת. פרטים נוספים על פוסט טראומה ניתן לקרוא במאמר PTSD - פוסט טראומה

וספים ניתן לקרוא במאמר אובססיה ומחשבות טורדניות

מהי חרדה מנקודת מבט פסיכואנליטית?

לחרדה ישנה השפעה עצומה על התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית ופסיכואנליטיקאים רבים מפרויד, קליין, ויניקוט ואחרים ייחסו לה השפעה גדולה על נפש האדם.

פרויד עסק בחרדה במשך שנים רבות וגם הגדיר אותה בצורות שונות: תחילה הוא טבע את המושג נוירוזת חרדה ומצא שהחרדה נגרמת כתוצאה מתגובה של אדם לאירוע חיצוני בצורת רגש חזק של פחד או בהלה כך למשל אדם שמרוכז מאוד בקריאה או כתיבה מופתע מאחור ע"י חבר שצועק באוזנו. הוא מצא שחרדה יכולה להיגרם גם מתחושות של גועל ואשמה. הנחת יסוד חשובה הייתה שהחרדה היא נוצרת כתוצאה מעיסוק במחשבות פסימיות או עצובות, או כתוצאה מהצטברות אנרגיה נפשית "שנאגרת בבטן" ולא מגיעה לכדי פורקן. אותה אנרגיה נפשית שנאגרת "נשפכת" בגוף גורמת לביטויים גופניים כמו הזעה, מחנק בגרון, עלייה בדופק ושלשולים.

בשלבים מתקדמים יותר בפיתוח התאוריה הפסיכואנליטית יצר פרויד את המודל המבני על נפש האדם ומצא דרך נוספת לתאר כיצד נוצרת חרדה. לפי מודל זה נפש האדם נחלקת לשלוש רשויות: "איד" - המייצג את הדחפים של האדם. "סופר אגו" - המייצג נורמות וכללים חברתיים, ו-"אגו" שתפקידו לנווט בין התביעות ה"איד" מצד אחד, ו"סופר אגו" מצד שני. לפי המודל הנוכחי החרדה נוצרת כתוצאה מקונפליקטים נפשיים בתקופת הילדות בין תכנים מיניים ומשאלות לא מודעות שמקורם ב"איד", לבין האיום בקבלת עונש מצד "סופר אגו". במילים אחרות, החרדה קשורה ביחסים של הילד עם ההורה והיא נוצרת כתוצאה מהדחקה של דחפים ו/או משאלות אסורות למשל תסביך אדיפוס. צורה נוספת להיווצרותה של חרדה, זוהי חרדה המובנת כסיגנל, כלומר כסימן לסכנה בחיי הנפש של האדם. בתגובה לסיגנל המנגנון הנפשי "אגו" נזעק, נכנס לדריכות ומפעיל מנגנוני הגנה מפני סכנה עתידית שצפויה להתרחש שמתבטאת במחשבות כמו: "מה יקרה אם?" המעוררות מועקה ופעמים רבות גורמות "לתקיעות" בתחומים שונים בחיים.

.

חרדה היא ביטוי של עודף אנרגיה נפשית שלא הגיעה לכדי פורקן, נוצרת גם כתוצאה מקונפליקטים נפשיים שלא נפתרו ומבטאת בנוסף פחד מפני משהו שהולך לקרות מבלי שנוכל לשלוט עליו

.

היבטים נוספים להיווצרות חרדה:

חרדת "סופר אגו" – מקורה בחשש שדחפי המנגנון הנפשי "איד" יתממשו בניגוד לדרישות ה"סופר אגו". זוהי חרדה המשמשת תפקיד חשוב מבחינת נורמות וכללים חברתיים מאחר והיא מעוררת אשמה וייסורי מצפון שמטרתם למנוע מהאדם לבצע פעולות שאינן מקובלות מבחינה מוסרית וחברתית. כך למשל לא לגנוב ולא להרוג.

חרדת סירוס – זהו קונפליקט לא מודע שבונה ומסדיר את היחסים הבינאישיים של האדם עם הוריו והחברה, ועוסק בקבלת חוקים חברתיים. המחשבות של הילד על כך שהוא רוצה להפוך להיות אובייקט התשוקה של ההורה בן המין השני גורמות לו לפתח חרדה שההורה יפגע בו באמצעות פגיעה או חיתוך איבר המין שלו.

פחד מאובדן האהבה – מאופיינת בשלב התפתחותי צעיר ומתבטאת בפחד מאובדן האהבה של דמות משמעותית, בדרך כלל מדובר באם.

חרדת נטישה או חרדת פרידה – בתקופת הינקות המוקדמת התינוק חושש מפני פרידה ואובדן של אובייקט האהבה המסמל את האם.

חרדה רודפנית – מהצורות הפרימיטיביות ביותר של החרדה. זוהי חרדה המעוררת רגש של פחד ותחושה של הילד כי אובייקט חיצוני כמו מפלצת או חייזר עשויים להרוס אותו מבפנים, כלומר בתוכו.

חרדת התפוררות – חרדה עזה. עלולה להיווצר מהפחד לאבד את התחושה של העצמי או את גבולות העצמי באמצעות התמזגות עם אובייקט אחר.

.

חרדה בצורותיה הנוספות מעוררת אשמה וייסורי מצפון כדי למנוע פעולות שאינן מקובלות מוסרית וחברתית, משמעותית כדי לבנות ולהסדיר את היחסים עם ההורים ומבטאת גם פחד מאובדן ופרידה

 .

טיפול בחרדה

טיפול בחרדה בגישה הפסיכואנליטית

 

לפי הגישה הפסיכואנליטית לכל אדם תהליכים נפשיים לא מודעים שהודחקו המשפיעים עליו בחיי היומיום. המטרה המרכזית בטיפול הפסיכואנליטי היא לאתר את הקונפליקטים הנפשיים כדי להפחית סבל וכאב נפשי. לעיתים קרובות חוסר היכולת של האדם להבין את המקור לבעיה ולשלוט בה גורמת לתחושה של מועקה כמו למשל מחשבה כמו: "מה יהיה אם?". אותם תכנים לא מודעים שקשורים בהיווצרות החרדה למשל לעודף של אנרגיה "כלואה" בגוף עשויה לבוא לידי ביטוי באמצעות דיבור יומיומי וגם ע"י דחפים, משאלות, חלומות ופנטזיות. הקושי להבין לבד את מקור הבעיה גורם כשלעצמו לעיתים קרובות לתחושה של תסכול ומועקה. הטיפול בחרדה מסייע למטופל כיצד לנתב ולהפחית את עודף האנרגיה הנפשית והמחשבות הבלתי פוסקות וגם אותן מחשבות מעיקות שנקשרות לאירועים או מצבים שלא התרחשו. הטיפול חרדה מסייע בנוסף להבין אירועים ולהפחית תחושות אשמה וייסורי מצפון. מניסיוני המקצועי, ההקשבה והפרשנות של התכנים הלא מודעים שנקשרו לחרדה ומתן משמעות לבעיות שנוצרו מסייעים להפחית את החרדה ולגרום לתחושת הקלה. ולכן, כדי להימנע מסבל מיותר במצבים שבהם אתם מרגישים שהחרדה גבוהה ומעיקה מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי.

.

מתן פרשנות ומשמעות לתכנים הלא מודעים שנקשרו לחרדה מסייעים להפחית את החרדה ולגרום לתחושת הקלה

.

סיפור מקרה מהקליניקה: גבר הלוקה בחרדה על רקע הבטחה להחזיר את האם בריאה ושלמה מבית החולים. גבר בשנות הארבעים לחייו. במהלך המפגשים דיווח על תחושות אשמה ומועקה, קשיים בבליעה, חוסר סובלנות כלפי הזולת ועצבנות. מהסיפור עולה כי תקופה קצרה לאחר שהאם אושפזה בבית החולים חלה החמרה במצבה הרפואי ובאופן הדרגתי לבסוף נפטרה. במהלך המפגשים סיפר על היחסים המורכבים עם האם, ונתגלה כי ההבטחה הלא מודעת שיחזיר את האם הביתה קשורה לצורך תמידי שתאהב אותו. היכולת של המטופל להבין שהוא לא היה אחראי למותה הוביל לירידה משמעותית בעוצמת הסימפטומים עד שנעלמו.      

מקרה נוסף מהקליניקה: אישה שדואגת מאוד לשלום בני המשפחה ומגיעה לקליניקה על רקע התקפי חרדה. אישה בשנות החמישים לחייה פנתה לטיפול בעקבות עייפות גדולה, נדודי שינה ותחושת מחנק בגרון. במהלך הטיפול עלו זיכרונות טראומתיים הקשורים בדאגות בלתי פוסקות שלה לבעלה. בנוסף פעלה ללא הרף לסייע לבני משפחתה בכל צורכיהם עד כדי ויתור עצמי. כאשר הבינה שבני המשפחה יכולים וצריכים להתמודד עם חייהם מבלי שתלווה אותם בכל דבר אפשרה לעצמה להיות פחות משמעותית לבעלה ובני משפחתה וחזרה לעסוק בתחביבים ישנים ומצאה מספר חדשים שאפשרו לה סוף סוף להתמקד בעצמה.

.

נשארתם עם שאלות על טיפול בחרדה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

 

טיפול בחרדה
טיפול בחרדה ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support