טיפול בחרדה

דה מהי? מהם הסימפטומים הרגשיים והגופניים המאפיינים חרדה? ניתן לסייע בפתרון הבעיה ע"י הקשבה, הבנת הבעיה ומתן משמעות לגורמים שהובילו ליצירת החרדה!

ת

חרדה (Anxiety) היא רגש לא נעים שנגרם כתוצאה ממתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או מתוך הדמיון מפני העתיד לקרות. המטרה המרכזית בטיפול בחרדה היא למצוא את הסיבות שגרמו להיווצרותה כדי להפחית את הסבל והכאב ולהוביל לשחרור וצמיחה. 

פחד וחרדה אלו מושגים נפוצים בשפה שהפכו למטבע לשון ורבים מהאנשים נוטים לבלבל ביניהם בעיקר כאשר משתמשים במילה פחד ומתכוונים לתאר חרדה. חרדה היא רגש לא נעים שנגרם כתוצאה ממתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או מתוך הדמיון מפני העתיד לקרות.  לעומת פחד שנגרם מסכנה חיצונית, ממשית ומיידית שגלויה לעין לדוגמה כלב גדול שנובח עליך מקרוב. חרדה זוהי תופעה נפשית וידועה עוד משחר האנושות עבור האדם הקדמון ששגרת חייו לוותה בסכנות ואיומים מפני חיות טרף ומפגשים בלתי נמנעים עם מצבי סכנה שהתגובה המהירה סייעה לו לנסות ולחמוק מהם. במצבי סכנה הגוף נדרך ומפעיל מעין אזעקה או התרעה פנימית שגורם לסדרת תגובות מהירות: חלה עלייה בקצב הדופק, הלב ולחץ הדם כדי להזרים דם לאיברים החיוניים, הרגישות לסביבה עולה והפרשת אדרנלין מסייעת לפעול מבלי להרגיש כאב או עייפות. בהתאם לאופן שהאדם מפרש את הסיטואציה הוא בוחר באחת משתי תגובות אפשריות: "הילחם או ברח" (Fight or Flight), כלומר להתמודד עם מצב הסכנה מבחינה פיזית או לברוח מתוך אקט של הגנה עצמית. לעומת זאת, הסכנות שאורבות לאדם בעידן המודרני לרוב אינן פיזיות והתגובה המקורית של "הילחם או ברח", כלומר אדם עשוי לחוש חרדה בעיקר בנושאים הקשורים לבריאות, משפחה, לימודים, עבודה ומצב כלכלי.

חרדה יכולה להיווצר בהשפעה של מגורמים שונים ולא ניתן להצביע על סיבה אחת לבעיה: בהשפעת גורמים פסיכולוגיים בין אם מדובר בקונפליקט פנימי שגורם לתחושת אשמה וחרדה כתוצאה מאכילת יתר וגם כתוצאה מאיום דמיוני ללא סיבה ממשית שמתבטא בצורך לנעול את הדלת למרות שאין לאדם סכנה לחייו. חרדה יכולה להיגרם מגורם חיצוני הכוונה לאירוע או סדרת אירועים שהתרחשו במהלך החיים לדוגמה, טראומה כתוצאה מהשתתפות במספר קרבות לחימה שגרם לתופעת הלם קרב ובהשפעת גורמים סביבתיים כמו התעללות רגשית בילדות.

מחקרים עדכניים מראים שחרדה הינה מנגנון בריא וטבעי המניע לפעילות ועשייה. כאשר הוא פועל באופן תקין העוצמה והתדירות נמוכה וחיונית להשקעת מאמץ לצורך פעילות אקטיבית ללמידה, עבודה, ספורט ובכל תחומי החיים. כאשר המנגנון מלכתחילה אינו מווסת או "מקולקל" עוצמת החרדה גבוהה ותדירות הופעתה גדולה כך שכל חשיפה למצב סכנה גם הקטן ביותר עשוי להציף בחרדה. חרדה שנוצרה עשויה לגרום למודעות מוגברת מעצם המחשבה או הציפייה בדמיון (כמו חשש מפני התקף) ולעורר אותה מחדש לדוגמה, אדם שהבריא מקורונה וחושש שאם יידבק שוב ימות או פלאשבק של תמונה כתוצאה מפגיעה מינית.

הפרעות חרדה מתאפיינות לרוב במחשבות כפייתיות, דאגנות ודריכות יתר וצורך להימנע ממצבי סכנה מאיימים. חרדה שאינה מטופלת יכולה להחמיר עם הזמן ולגרום למצוקה, כאב וסבל נפשי שפוגע באיכות החיים ובחיי המשפחה ולכן כאשר מזהים סימפטומים של חרדה מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בחרדה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

 .

.

1. סימפטומים של חרדה

הסימפטומים של חרדה הם רבים ומגוונים ועשויים להשפיע על האדם מבחינה רגשית, גופנית, קוגניטיבית והתנהגותית. בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי בגללו האדם מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה של המטופל מתייחסת לתיאור חיצוני כמו נער שחושש להתקלח לבד מבלי שהאם נוכחת בחדר אמבטיה שהסיבה לכך אינה ברורה. מטרת הטיפול הוא לסייע למטופל להבין מה מסתתר מאחורי החרדה ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי ביצירת שינוי.

סימפטומים רגשיים – לרוב מתבטאים בתחושת חוסר אונים, חוסר וודאות וחוסר שליטה. תלונות נוספות של חשש, מתח, עצבנות, דריכות, דאגה ובלבול.

סימפטומים גופניים – מושפעים מהקשר שבין המתרחש בגוף למצב החרדה ובאים לידי ביטוי בתלונות על תחושת מחנק בגרון, קוצר נשימה ובחילות. תלונות נוספות יכולות להיות כאבי בטן, דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, יובש בשפתיים, חולשה, סחרחורת, צמרמורת והזעה.

סימפטומים קוגניטיביים – עיסוק מוגבר במחשבות בלתי פוסקות בעלות תוכן של דאגה, מפניי העתיד וחשיבה ואמונות לא רציונליות המתבטאות לרוב בחשיבה קטסטרופלית על אסון גדול שהולך להתרחש.

סימפטומים התנהגותיים – אלו סימפטומים המתייחסים להשפעת החרדה על ההתנהגות שלרוב מתבטאת בהימנעות מסיטואציות או מקומות שבהם התרחש התקף החרדה בעבר.

.

.

2. סוגי חרדות לפי ספר האבחנות הרפואי

ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מבחין בין מספר הפרעות חרדה שכל אחת מהן יכולה להתבטא בעוצמות שונות ובשילוב עם סימפטומים שונים.

א. הפרעת חרדה כללית  (GAD) – מאופיינת בדאגה בלתי פוסקת, מוגזמת ולרוב אינה רציונלית ביחס לאירועים בחיי היומיום ועתיד שנתפס מסוכן. לדוגמה, אישה שדואגת ללא הפסקה שהיא חולה בסרטן למרות שהיא בריאה גופנית. משפט שמאפיין דאגנות הוא: "מה יקרה אם?.."

ב. הפרעות פוביה – זוהי הפרעת חרדה שנקשרת למצבים או נסיבות ספציפיים. מדובר בפחד ממוקד ולא פרופורציונלי שגורם לסובלים מפוביה להימנע או לברוח מהסיטואציה כאמצעי להתמודדות עם הפחדים. נהוג לחלק פוביות לשלוש סוגים:

ב1. פוביה ייחודית או ספציפית – פוביה מבעלי חיים כמו כלבים, נחשים ועקרבים. פחד גבהים כמו מעליות וטיסות, ברקים ורעמים ומצבים רפואיים כמו פחד מטיפול שיניים וקבלת זריקה.

ב2. פוביה/חרדה חברתית – פחד מפני ביקורת, פגיעה, השפלה ומבוכה מפני קהל במצבים חברתיים כמו הרצאה או הופעה.

ב3. אגורפוביה – מאופיינת בפחד מפני שהייה במקומות פתוחים או סגורים מחשש שיהיה קושי להיחלץ או לקבל עזרה בשעת הצורך. "הבריחה" מהמקום עלולה להיות קשה מבחינה פיזית ומביכה מבחינה רגשית. לדוגמה, אדם הסובל מאגורפוביה שנפרדים ממנו באמצע הרחוב עשוי לחטוף התקף חרדה באופן מידי.

.

ג. הפרעת פאניקה (Panic Disorder) – זהו התקף חרדה פתאומי המופיע ללא התראה מוקדמת ובאופן אינטנסיבי ומלווה בתחושה פנימית של פחד להשתגע או למות. התקף פאניקה ממוקד בזמן וכולל מהלך של התגברות, הקצנה ורגיעה. מאותו רגע שנוצר חיבור בין הזיכרון לחוויה הרגשית האדם עשוי לנקוט בדרך של הימנעות מאירועים או מצבים כשיטה. לדוגמה, אדם שחושש לצאת מביתו כי הוא משוכנע שהולך לאבד את השליטה על הסוגרים בגופו מחוץ לביתו או הימנעות מנסיעה למקומות מרוחקים מחשש שיקבל התקף לב בדרך מבלי שיוכל לקבל עזרה רפואית.

ד. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) – חרדה המאופיינת במחשבות כפייתיות ושימוש בפעולות קומפולסיביות שמטרתן להפחית חרדה. הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עשויים לחשוב או להתנהג בצורות שונות וכדי להפחית חרדה ולהחזיר את השליטה לחייהם עשויים לקיים טקסים שונים: מחשבות ואמונות טפלות, ניקיון כפייתי, טקסים כפייתיים, אגירת חפצים, בדיקות חוזרות של פעולה וסידור כפייתי. הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עשויים להזדקק גם לטקסים מסוימים כגון חזרה על פעולה או על מספר קבוע פעמים רבות כדי להפחית חרדה ולשלוט במצב. פרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) 

ה. פוסט-טראומה (PTSD) – טראומה מוגדרת כמצב סכנה חריג ודרמטי, מפתיע ומעורר אימה שהתפרץ באופן פתאומי מבלי יכולת האדם להתכונן לקראתו, להגיב או להתגונן בפניו. הטראומה גורמת לאימה קיצונית ולכן האדם מתקשה לתרגם אותה באופן מלא באמצעות מילים והכישלון לתאר את הטראומה במלואה גורם לחזרתיות שלה באופן כפייתי. להלן סימפטומים האופייניים לפוסט טראומה: במחשבות מטרידות וסיוטים חוזרים של האירוע, עצבנות, הימנעות מגירויים הקשורים בטראומה ועוררות גופנית מוגברת. פרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר פוסט טראומה(PTSD) 

.

.

3. מקורות החרדה

בחלק הראשון נעשה אבחנה בין פחד וחרדה ובחלק השני והשלישי נעסוק במקור לחרדה בשתי תיאוריות חרדה שפיתח פרויד שהיה הפסיכואנליטיקאי הראשון שחקר את התופעה בהרחבה:

.

א. פחד וחרדה 

כאמור, פחד חרדה אלו מושגים שהפכו למטבע לשון בשפה ורבים מהאנשים נוהגים לבלבל ביניהם בעיקר כאשר מבלבלים בין פחד לחרדה לדוגמה, אימא שבנה מתקשה להירדם בלילה מפחד שגנב יפרוץ לחדרו ויחטוף אותו ומפרשת את המצב כפחד למרות שמדובר בחרדה. נתחיל עם המושג פחד שזוהי תחושה שעולה מול גירוי חיצוני ספציפי וגלוי לעין שנתפס כמאיים באופן ממשי ומיידי כמו למשל, פחד מנחש או עקרב. לעומת זאת ניתן להגדיר חרדה באופן כללי כמצב סכנה שנגרם מקונפליקט פנימי או מגורם חיצוני ומופיע ללא סיבה ממשית הנראית לעין. המשותף לפחד וחרדה שבשני המצבים הגוף מגיב בחירום כפי שדברנו עליהם בהתחלה ונלווים אליהם סימפטומים גופניים זהים שמתבטאים בעלייה בקצב הדופק, הלב ולחץ הדם והזרמת אדרנלין שמכינים את האדם לאחת משתי תגובות אפשריות: "הילחם או ברח" (Fight or Flight), כלומר להתמודד עם המצב מבחינה פיזית או לברוח מתוך פעולה של הגנה עצמית. בעוד שפחד ופוביה קשורים יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות שניתן להימנע מהן כמו לדוגמה במקרה של פחד מכלבים להימנע ולא ללטף, חרדה נתפסת כסכנה שלא ניתן להימנע ממנה ולכן נחשבת למאיימת מאוד. 

.

ב. מקור החרדה לפי מודל ההתמרה של הליבידו

מודל ההתמרה של הליבידו היא התיאורית הראשונה שפיתח פרויד בניסיון להסביר מהו הגורם לחרדה. נאמר בקצרה שהחרדה היא ביטוי של עודף גירויים הפועלים על המערכת הנפשית והיא גם הבסיס לתיאוריה השנייה שפיתח בהמשך. ניעזר במושגים דחף וליבידו כדי להסביר אותה:

ב1. דחף – השימוש הראשון המשמעותי שעשה פרויד במונח "דחף" הופיע במאמר "שלוש מסות על התאוריה של המיניות" משנת 1905 והוא מכיל בתוכו חקירה מקיפה ומעמיקה לגבי מקורות הדחף. פרויד הגיע למסקנה שהדחף האנושי הוא מיני ודחפי מיסודו, ומופיע כבר בילדות המוקדמת, למשל בצורה של אוננות אוטו ארוטית של הילד הצעיר המשחק באיבר מינו (הדחף כשלעצמו גם מעורר חרדה, פרטים נוספים במאמר פחדים וחרדות של ילדים). המסקנה שהדחף מיני מופיע כבר בתקופת החיים הראשונה הייתה מרעישה ובעלת חשיבות עצומה להתפתחות התאוריה הפסיכואנליטית. המושג דחף זכה להתייחסויות נוספות עליו לא נרחיב כאן, אולם בגרסתו הסופית נחלק לדחף החיים (דחף המין) ודחף המוות: פרויד ראה את שני הדחפים כעקרונות בסיסיים שמניעים בני אדם לסיפוק ואושר כאשר מדובר בדחף החיים, ולעבר תוקפנות הרסנית כלפי העצמי או האחר כאשר מדובר בדחף המוות. דחף המין בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד הוא הליבידו עליו נרחיב.  

ב2. ליבידו – פרויד מתייחס לליבידו דרך התפתחות המושג נרקיסיזם הלקוח מהמיתולוגיה היוונית ומציין את האהבה שהאדם חש כלפי עצמו. אותה אהבה עצמית שמבוססת על אנרגיה נפשית נקראת ליבידו. ליבידו זוהי אנרגיית החיים שמעוררת, מניעה ודוחפת את האדם לעשייה. בתחילת החיים מתפתח הנרקיסיזם הראשוני, זהו נרקיסיזם בראשיתי החיוני ומשמעותי להתפתחות ומאופיין בהשקעת האנרגיה הנפשית כלפי העצמי. דבר שמתחיל בתקופת התינוקות ונמשך בילדות כך שהילד עסוק בהשקעת האנרגיה הליבידינלית בצרכים של עצמו, וממקם את עצמו כאובייקט אהבה (של אימא) וכמרכז העולם, עסוק בצרכים של עצמו ומתקשה להכיר בצרכים של האחר. נרקיסיזם שניוני זהו שלב מתקדם יותר בהתפתחות האדם שבו האנרגיה הנפשית מופנית גם כלפי אובייקטים חיצוניים כמו ההורים, חברים ובגיל מבוגר יותר גם בקיום יחסי מין. פרויד ראה בדחף המיני (ליבידו) במובנו הרחב לא רק כמאפשר סיפוק והנאה מיחסי מין אלא גם דחף לעשייה שיכול להתבטא באכילה, ריצה, שירה, ריקוד, ספורט ועוד..

ב3. מקור החרדה – לאחר ההקדמה על המשמעות של הליבידו ודחף נעסוק באופן שהם משתלבים ומשפיעים בתיאוריה. פרויד ראה במערכת הנפשית כמערכת סגורה שיש בה כמות אנרגיה קבועה שאינה משתנה. הדחף פועל באופן קבוע מתוך צורך להשיג מטרה מסוימת כמו לדוגמה להגיע באמצעות אכילה לתחושת שובע. ראשיתו של הצורך במתח פנימי או גירוי חיצוני שנוצר שמושפע מבחוץ. כאשר הגירוי מקבל מענה מערכת העצבים פורקת את המתח הראשוני שנוצר ובדוגמה של הצורך להיות שבע האוכל הוא האמצעי שמספק את המטרה. השאלה מה קורה כאשר הצורך אינו מסופק או מהו מצב הסכנה? התשובה לכך היא שככל שחולף זמן והצורך אינו מסופק מצטבר יותר ויותר אנרגיה נפשית (ליבידו) בגוף שלא התפרקה. המתח הפנימי הולך וגובר, בדוגמה של הצורך לשובע תחושת הרעב הולכת וגוברת. הצטברות של אנרגיה נפשית עודפת שלא קבלה מענה עוברת תהליך של התמרה ו"נשפכת" על הגוף ולמעשה מהווה מקור לחרדה. באותו האופן מחשבות בעלות אופי של דאגה כמו חשש לבריאות או פיטורין מעבודה שלא קבלו מענה ופורקן רגשי עשויים לעבור תהליך דומה של עודף אנרגיה (או עודף גירויים) שגורם להיווצרות חרדה. גם צורך שקיבל מענה חלקי ולא התפרק בצורה מספקת עשוי לגרום לחרדה.  

.

 .

ג. מקור החרדה לפי תיאוריית החרדה השנייה

בתאוריה השנייה של פרויד המקור לחרדה הוא עודף רגשות הפועלים על המערכת הנפשית. פרויד פרסם אותה במאמרו "עכבה סימפטום וחרדה" משנת 1926 ובמילותיו: "אין זה פשוט לתפוס את החרדה.. החרדה היא, אם כן, בראש ובראשונה דבר מה שחשים בו. אנו קוראים לה מצב אפקטיבי.. היא נושאת אופי מובהק של אי עונג". לפי התפיסה החדשה חרדה נוצרת מעודף של רגשות הגורמת לתחושה של אי עונג לדוגמה, תחושה של חוסר וודאות לגבי העתיד. פרויד מרחיב ומאפיין את החרדה במילותיו: "החרדה נתונה ביחס לציפייה, יחס שאין לטעות לגביו – חרדה מפני משהו. נלווה אליה אופי של חוסר מוגדרות וחוסר אובייקט. אפילו השימוש הנכון בשפה גורס את שינוי שמה של החרדה כאשר היא מוצאת אובייקט, והוא מחליף אותה אז בפחד". החרדה תמיד נוצרת ביחס למשהו שהאדם חושש מפניו ופרויד מבחין בין פחד לחרדה: בעוד שהפחד גלוי לעין ויש לו אובייקט מוגדר, החרדה לעומתו מופשטת וללא אובייקט מוגדר למשל תחושה פנימית (התקף פאניקה) עם מחשבה: "מה קורה לי.. אני מרגיש שאני הולך למות"..

מקור החרדה – לפי תאוריית החרדה השנייה מסביר פרויד שהחרדה אינה מושפעת מדחפים שהם ביולוגיים ביסודם אלא מושפעת מרגשות שליליים (אפקטים). מקור החרדה באופן דומה לתיאורית החרדה הראשונה נוצר מהצטברות של עודף רגשות שלא עברו תהליך של פורקן באופן תקין כמו במצבים של טראומה שבהם עומס רגשי על המערכת הנפשית לא מאפשר לה לפרוק את כל הרגשות באופן תקין..

.

.

4. גורמים לחרדה

חרדה יכולה להיווצר כתוצאה של שילוב בין השפעות פסיכולוגיות, סביבתיות, ביולוגיות וגנטיות. המאמר הנוכחי מתמקד בגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון לחרדה:

.

א. גורמים פסיכולוגיים לחרדה

במאמרו "האני והסתם" משנת 1923 מציג פרויד לראשונה את המודל הסטרוקטורלי שהיא תיאוריה חדשה על נפש האדם הידועה גם בשם "הטופיקה השנייה". לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח לכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. בבסיסה חרדה נוצרת כתוצאה מקונפליקט פנימי לא מודע (סכנה פנימית) בין חלקי הנפש שמגנה מפני פריצה של תכנים רגשיים מאיימים הקשורים במשאלות אסורות מהעבר ותחושות של בושה ואשמה. פרויד חילק את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים: ה"אגו" שאחראי לנווט את הנפש נמצא בקונפליקט מתמיד עם שני המבנים האחרים: בין הדחפים של ה"איד" שלעולם אינו מסופק ותמיד רוצה עוד (לדוגמה, עוד גלידה, סקס, סמים..) ופועל כדי לשלוט עליו ולהימנע מלקבל עונש ולחוש אשמה ומול ה"סופר אגו" שמעורר רגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייענה לדרישות ה"איד" וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו (חרדה מוסרית). ניקח דוגמה לקונפליקט פנימי: אישה שמרגישה דחף (ה"איד") לאכול כמויות גדולות של אוכל ומאחר וה-"אגו" לא הצליח לגרום לה לעצור ה"סופר אגו" נזעק ומאשים אותה שפוגעת בעצמה כי עודף האכילה יגרום לה להשמין ולא להיראות היטב (חרדה נוירוטית). במהלך חקירותיו רבות השנים הגיע פרויד לבסוף למסקנה שהחרדה מתמקמת במנגנון הנפשי "אגו" ובמילותיו: "אפשר לדבוק ברעיון שה"אגו" הוא מקום התרחשותה האמתי של החרדה".

א1. טראומת הלידה – בחקירותיו אחר מקורות החרדה הגיע פרויד למסקנה שטראומת הלידה היא החוויה הראשונה, מקור ואב טיפוס לרגש החרדה. "היציאה מהרחם של האם טומנת בחובה אפשרות של סכנה ממשית להמשך חייו של העובר שאינו מודע כלל לאפשרות שהלידה עלולה להסתיים במותו". החרדה היא מפני סכנה ממשית ובמילותיו: "התשובה אם כן לשאלתנו בנוגע למשותף לחוויית הלידה ולתחושת חוסר האונים של התינוק הוא ההפרעה האקונומית באמצעות גידולן של עוצמות הגירוי המתחננות לטיפול, וגורם זה הוא, אם כן, הגרעין הממשי של הסכנה". במהלך הלידה התינוק אינו יכול לחוש בהיעדרה של האם ולכן היא עדיין לא קיימת עבורו כאובייקט. במילותיו של פרויד: "האם כאובייקט נפשי מחליפה אצל הילד את הסיטואציה העוברית הביולוגית. אך אין פירוש הדבר כי אנו רשאים לשכוח כי בחיים התוך רחמיים לא הייתה האם כלל אובייקט, וכי אז לא היו כלל אובייקטים בנמצא". פרויד רואה בטראומת הלידה כייצוג לחרדה מפני מציאות שאינה צפויה. ניתן לראות בטראומת הלידה כמאפיין למצבים שמעוררים קונפליקטים המעוררים תחושות של חוסר אונים וחוסר ישע כמו מצבי טראומה כתוצאה מתקיפה מינית או הורה שנפטר.

א2. חרדה מפני אובדן בתקופת הילדות – בתקופת הילדות המוקדמת תחושה של אובדן נחווית כמסעירה ומעוררת חרדה. פרויד מתייחס לכך באופן הבא: "מאחר ורק מקרים מעטים של ביטויי חרדה בילדות מובנים לנו - לאלו עלינו להיצמד אך יש עוד חוויות כאלו ואילו הם: כאשר הוא נמצא לבדו, כאשר הוא שרוי בחשכה או לנוכח אדם זר במקום האדם המוכר (האם) וניתן לצמצם את שלושת המקרים לתנאי אחד והוא חסרונו של אדם אהוב (מושאה של התשוקה)". האם מייצגת את אובדן אובייקט האהבה הראשון. חרדת נטישה היא דוגמה קלאסית לקונפליקט בין הצורך להרגיש אהוב לבין אובדן אובייקט אהבה. פרויד מביא דוגמה לחוויה של נטישה כאשר מספר על משחק "פור-דה" (Fort/da) ששיחק נכדו. הילד הקטן נותר לבדו בחדר לאחר שהאם יצאה והוא המשיך באופן חזרתי להשליך סליל עץ הקשור לחוט שקשור. ניתן להניח שהיעדרות האם נחוותה כנטישה או אובדן ממשי. ילדים יכולים לחוות אובדן גם עבור חפצים או אנשים שאהבו ואינם כמו: בובה/צעצוע, פרידה מגננת/מורה. האובדן של דמות אוהבת עשויה לגרום לתחושת אשמה וצורך לרצות בבגרות.

א3. תחושת ריקנות (סבל פאסיבי) – בהמשגה של פרויד ופסיכואנליטיקאים רבים האֵם נתפסת כאובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק. הפרידה של העובר מהאם מתרחשת לאחר הלידה והיא משמשת עבורו כאובייקט אך במקביל מי שאחראית לספק מענה לצרכיו. הידיעה שהאֵם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה אצלו את החרדה. מה קורה כאשר האם נעדרת או אינה מגיבה כלפיו? התינוק שעלה בו צורך לאכול לדוגמה, ואינו מקבל מענה חש חוסר סיפוק (אי עונג) ובמילותיו של פרויד חש "חסר ישע" עקב התלות באם. בהקשר הנוכחי רואה פרויד את מצב הסכנה כמושפע מחוויית סבל פאסיבית שניתן לראות בה ייצוג של תחושת חוסר אונים גם תחושה של "ריקנות". בחלק הזה נתמקד במילה ריקנות שנאמרת לעיתים קרובות בטיפול בהקשר של אובדן ממשי כמו הורה שנפטר והמתאבל מדווח על תחושת ריקנות שלא יודע כיצד למלא את החלל שנפער, זוהי גם תחושה נפוצה בקרב סובלות מהפרעות אכילה שלאחר התרוקנות מדווחות על תחושת ריקנות. ניתן להתייחס לריקנות גם כאובדן מופשט כמו לדוגמה, פרידה בין בני זוג שגורמת לאחד מהם לתחושה כזאת.

א4. חרדה מפני פרידה – בתיאוריה הפסיכואנליטית מייחס פרויד חשיבות גדולה לחרדת הסירוס. ננסה להבין את המשמעות של חרדת הסירוס דרך ההמשגה על תסביך אדיפוס שהיא תגלית פרוידיאנית קלאסית. לפי פרויד תסביך אדיפוס מופיע במהלך ההתפתחות של הילד ומשמש כמארגן מרכזי של חיי הנפש שסביבו נבנית זהותו המינית של האדם. מי היה אדיפוס? במיתולוגיה היוונית מסופר סיפורו של המלך אדיפוס: "המלך אדיפוס, שהרג את אביו לאיוס ונשא את אמו יוקסטה לאישה, אינו אלא מי שמגשים את משאלת ילדותנו". השימוש בסיפור על המלך אדיפוס מתאר את השינוי שעובר הילד במהלך ההתפתחות הפסיכו-מינית. בתסביך אדיפוס "בצורתו החיובית" הילד נמשך וחושק באמו המשמשת עבורו אובייקט האהבה הראשון. מקור החרדה הוא ממשי ואתו החשש שהאב יסרס ויגזול מהילד את הפין, בשל משאלת העריות כלפי האם. "בתוכנה של חרדת הסירוס מצויה ההינתקות מאובייקט אהוב ויקר ביותר" כלומר במהותה זוהי חרדה מפני פרידה. חרדת הסירוס היא הכוח המניע לפתרון התסביך האדיפלי מאחר והילד מוותר על מימוש המשאלה לקחת לו את אמו וממיר אותה בהזדהות עם האב, (בתסביך אדיפוס "בצורתו המהופכת" ישנה הזדהות נשית של הילד והזדהות גברית של הילדה). כלומר בקונפליקט הפנימי שנוצר בין הצורך לקחת לעצמו את אמו לאובדן הפין הפתרון שנוצר הוא להזדהות עם האב. ההפנמה של הילד את מערך היחסים המשולש משמעותית להתפתחותו התקינה. הוא לומד להתבונן על יחסים שאיננו חלק מהם, וכחלק מההתפתחות מפתח התבוננות על המציאות, על האחר ועל עצמו. תהליך זה מאפשר לו להיפרד מהאם ובהגיעו לגיל בגרות לפנות לנשים אחרות ולמצוא בהן מקור לסיפוק מיני.

א5. חרדה מוסרית – זוהי חרדה שמקורה במנגנון הנפשי "סופר אגו" שתפקידו לפקח על תחום המוסר כלומר, אחראי על האופן שבו האדם תופס את התנהגותו ביחס לכללים חברתיים. חרדה מוסרית מאופיינת במונחים ערכיים של טוב/רע, או במושגים של מותר/אסור והיא חרדה חברתית מאחר והיא מתייחסת לקונפליקט פנימי שנוצר ביחס לכללים ונורמות מקובלים. האיסור הוא כלל חברתי שהפרתו כרוכה בתשלום של תחושת אשמה שהאדם חש ונדרש לשלם כאשר פועל בניגוד למה שנאסר עליו לדוגמה, בן זוג שבגד באשתו חש אשמה גדולה על מעשיו וחושש שהסוד יתגלה והיא תתגרש ממנו. חומרת התגובה של ה"סופר אגו" היא סובייקטיבית ועשויה להשתנות מאדם לאדם  ביחס לעוצמת הדחפים הביולוגיים ולפתרון התסביך האדיפלי. לפי פרויד ככל שהתסביך האדיפלי היה קשה ומורכב יותר לרוב האדם נוטה לחוש אשמה, ביקורתית ונוקשות. בדוגמה הנוכחית האיסור הוא "לא לבגוד". שקרים, גנבות והעתקה במבחנים הן חלק מהדוגמאות הנוספות לפעולות שמקבלות הגדרה של איסורים ומתפרשות ע"י החברה כלא מוסריות.

א6. חרדה כסיגנל/ אות של חרדה  – פרויד מתאר שני מצבים המאותתים על חרדה אפשרית: במילותיו: "(ה) איתות לחרדה. כלומר, ה"אגו" צופה שיתקבל מצב של חוסר אונים, או שהסיטואציה הנוכחית מזכירה לי אחת מן החוויות הטראומטיות שחוויתי בעבר". אפשרות אחת היא כאשר המנגנון הנפשי "אגו" מזהה סכנה שהולכת וקרבה ומאותת עליה ולכן היא אות חרדה לדוגמה, פרץ רגשות המוביל לתחושת חרדה לפני תחילת הצגת מצגת עבור חברי הנהלה או הרצאה בפני קהל. האפשרות השנייה היא שהחרדה נוצרת בעקבות היזכרות (תמונת זיכרון) של אחת החוויות הטראומטיות שהאדם חווה בעברו בהווה. לדוגמה, ביקור בגן ציבורי יחד עם בן זוגה שמזכיר לה שמספר שנים קודם לכן עברה פגיעה מינית במקום דומה. לשחזור של אירוע מהעבר קרא פרויד בשם "כפיית החזרה" או במילים אחרות חזרתו של המודחק. הניסיון בקליניקה מראה שבחלק מהמקרים אות החרדה פועלת בצורה נכונה ובמקרים אחרים מתריעה בעצמה חזקה מדי מהמצב הממשי בפועל ומדובר ב"חוסר כוונון של המערכת" המייצג דריכות יתר. לדוגמה, עובדת המצטיינת בעבודתה משוכנעת שתפוטר לאחר שגילתה באופן מקרי שלאחר שמסרה למנהלה מכתב שהכינה עבורו מספר טעויות כתיב. לאחר שנרגעה הבינה שהחשיבה הקטסטרופלית הזעיקה אותה לחינם ויש לה מספיק זמן לתקן ולמסור שוב.

.

.

ב. גורמים סביבתיים לחרדה

בחלק זה נתייחס להשפעת גורמים סביבתיים שעשויים לגרום לחרדה. חרדה יכולה להיווצר כתוצאה מגורמים מהעולם החיצוני לה קרא פרויד חרדה מציאותית שמתעוררת כתוצאה מגירוי חיצוני ומאיים במציאותית שגורם לפחד:

ב1. אובדן בתקופת הילדות  – אובדן ממשי בילדות המוקדמת של אחד ההורים עשוי לגרום לחרדה בשילוב עם דיכאון שיכול להתבטא בהתכנסות לעולמו הפנימי ואובדן עניין בסביבה אך גם להוביל לבעיות התנהגות והתקפי זעם.

ב2. התעללות בילדות – התעללות בילדות זוהי חוויה מטלטלת שעשויה להוביל לפגיעה נפשית ולטראומה בבגרות. מחקרים מראים שהורה מתעלל לרוב חווה בילדותו מיחס דומה. מצב שבו ילד הופך קורבן להתעללות רגשית ו/או פיזית גורמת לבלבול ותחושת חוסר אונים.

ב3. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות בין הורים שחושפים את הילד למחלוקות ביניהם בליווי כעסים, צעקות, איומים והפחדות. הורים נוקשים שנוטים להחמיר ולהעניש הממעטים לבטא חום, אהבה ומגע כלפי הילד.

ב4. חשיפה למשברים ואירועים שליליים – טראומה, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה), אהבה נכזבת, בעיות בריאותיות של אחד ההורים והתדרדרות במישור הכלכלי.

.

.

לסיכום - החרדה יכולה להיווצר כתוצאה מקונפליקט פנימי או מסכנה מהחוץ שגורם לעומס על המערכת הנפשית ולמצוקה רגשית 

.

.

5. טיפול בחרדה

לפי התיאוריה הפסיכואנליטית לכל אדם חיי נפש שבחלקם הוא מודע אליהם ובחלקם אינו מודע. בבסיסה חרדה נוצרת עקב קונפליקט פנימי לא מודע בין חלקי הנפש שמגנה מפני פריצה של תכנים רגשיים מאיימים הקשורים במשאלות אסורות מהעבר ותחושות של בושה ואשמה. אותם סימפטומים שלא נפתרו משוחזרים בהווה בתחומי חיים שונים וגורמים למעצורים ומגבלות שונות שגורמים לסבל. הטיפול הפסיכואנליטי מאפשר להבין טוב יותר את עצמנו ולעבוד על קונפליקטים פנימיים שמטרידים אותנו כדי להקל על הסבל ולהשתחרר מהמצוקה הרגשית. הקושי להבין לבדנו את מקור הבעיה גורם לתסכול ומועקה פנימית. הטכניקה הפסיכואנליטית מאפשרת להעלות כל תוכן רגשי, מחשבות, דחפים, משאלות, חלומות והתנהגות בחיי היומיום אשר עצם הדיבור מסייע מאוד להפחית חרדה. מטרה מרכזית בטיפול בחרדה הוא להגיע לשורש הבעיה כדי להשתחרר ממנה או לכל הפחות לגרום להקלה. לעיתים עולה צורך גם להגמיש חשיבה ביקורתית ושיפוטית שאופיינית למנגנון הנפשי "סופר אגו" שידוע כמי שמעניש ברגשות אשמה ולשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. לסייע לפתח מודעות עצמית ע"י יצירת שיח פנימי באופן שנוכל להקשיב ולסייע לעצמנו להירגע. בהתאם לצורכי המטופל גם לעורר מודעות למגבלות אישיות, להבין ולקבל אותן ולעורר מחדש את התשוקה לחיים, לעשייה והנאה.

 .

מטרת הטיפול הפסיכואנליטי להגיע לשורש הבעיה כדי להפחית או להשתחרר מסבל וכאב ולהרגיש הקלה

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

גבר הלוקה בחרדה על רקע תחושת אשמה: גבר בשנות הארבעים לחייו פנה לטיפול עקב תחושות אשמה ומועקה, קשיים בבליעה, חוסר סובלנות כלפי הזולת ועצבנות. מהסיפור עולה כי תקופה קצרה לאחר שהאם אושפזה בבית החולים חלה החמרה במצבה הרפואי ובאופן הדרגתי לבסוף נפטרה. במהלך המפגשים סיפר על היחסים המורכבים עם האם, ונתגלה כי ההבטחה הלא מודעת שיחזיר את האם הביתה קשורה לצורך תמידי שתאהב אותו. היכולת של המטופל להבין שהוא לא היה אחראי למותה הוביל לירידה משמעותית בעוצמת הסימפטומים.      

אישה שחווה חרדה על רקע דאגה מתמדת לבני משפחתה: אישה בשנות החמישים לחייה פנתה לטיפול בעקבות עייפות גדולה, נדודי שינה ותחושת מחנק בגרון. במהלך הטיפול עלו זיכרונות טראומתיים הקשורים בדאגות בלתי פוסקות שלה לבעלה. בנוסף פעלה ללא הרף לסייע לבני משפחתה בכל צורכיהם עד כדי ויתור עצמי. כאשר הבינה שבני המשפחה יכולים וצריכים להתמודד עם חייהם מבלי שתלווה אותם בכל דבר אפשרה לעצמה להיות פחות משמעותית לבעלה ולבני משפחתה וחזרה לעסוק בתחביבים ישנים שאפשרו לה סוף סוף להתמקד בעצמה.

.

נשארת עם שאלות על טיפול בחרדה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

חרדת בחינות

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

טיפול בחרדה
טיפול בחרדה ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon