טיפול בדיכאון

דיכאון היא תגובה באופן כללי למצב או תחושה של אובדן או נסיגה וישנה חשיבות גדולה למעורבות ותמיכה משפחתית. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את המחשבות השליליות, ביקורת עצמית ותחושות אשמה, לסייע בעיבוד התכנים הרגשיים כדי לעורר מחדש את התשוקה לחיים ולחזור "חזקים יותר" לשגרה.  

"אני בדיכאון" הפך לביטוי יומיומי השגור בשפה כדי לתאר תחושה של פגיעה במצב רוח ועצבות עקב עניין מטריד ולא פתור. לא כל אדם שמתלונן שמרגיש דיכאון אכן סובל ממנו ותחושות אלו לרוב זמניות וחולפות אחרי פרק זמן קצר. דיכאון לעומת זאת, זוהי הפרעה קשה במצב הרוח המלווה בירידה משמעותית ברמת האנרגיה לצד סימפטומים נוספים. דיכאון הפכה לתופעה שכיחה מאוד בשני העשורים האחרונים בארץ ובעולם, וקיים חשש שתהפוך כבר בעתיד הקרוב לבעיה המשפיעה ביותר על בריאות האדם. הדבר המפתיע ביותר לגבי דיכאון הוא שרוב האנשים שסובלים מדיכאון לא מודעים לקיומו ולכן גם לא מטפלים בעצמם. הדיכאון עשוי לפרוץ בתקופות שונות במהלך החיים החל בתקופת הילדות המוקדמת ועד הגיל השלישי ולרוב דיכאון פורץ בעקבות משברים אישיים כמו פיטורין מהעבודה, גירושין ואירועי חיים כמו אובדן של בן משפחה יקר. הדיכאון יכול להיות כרוני וללוות את האדם במהלך כל חייו, להתנהג כתופעה שבאה וחולפת וגם להופיע באופן חד פעמי. ניתן לסבול מדיכאון קל ולפרק זמן קצר וגם מדיכאון קשה ולפרק זמן ארוך וממושך יותר. עוצמת הדיכאון ומשך התקופה משפיעה על כל אדם בצורה שונה ותלויה במאפייני האישיות, סוג הדיכאון (למשל דיכאון קליני, דיכאון לאחר לידה) ומידת הרצון שלו להשתחרר מהדיכאון. ככל שעוצמת הדיכאון חזקה יותר המצוקה הרגשית גוברת ועשויה לגרום לסבל וכאב נפשי גדולים, לפגיעה בתפקוד ולירידה דרסטית באיכות החיים. לרוב נלווים לדיכאון גם סימפטומים של חרדה כגון מתח, עצבנות וכאבים גופניים כמו כאבי בטן עליהם ואחרים ניתן לקרוא לקרוא במאמר טיפול בחרדה. גם שימוש בסמים או גמילה מהם עשויה לגרום להתפתחות של דיכאון. כאשר אתם או הקרובים אליכם במצב רוח תנודתי עם ירידה משמעותית באנרגיה ומחשבות על אובדנות קיים חשד לדיכאון ומומלץ לפנות להתייעצות מקצועית באופן מיידי.

.

המאפיין המרכזי בדיכאון הוא מצב רוח ירוד שגורם למחשבות שליליות בלתי פוסקות, ירידה דרסטית ברמת האנרגיה, פעילות מופחתת ותגובתיות נמוכה

.

לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

מהם הסימפטומים המאפיינים דיכאון?

לפי ספר האבחנות הרפואי דיכאון מתבטא באחד או יותר מהסימפטומים הבאים: מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה, חוסר ערך עצמי, תחושות אשמה שאינם מוצדקים, פגיעה בשינה ובתיאבון, תחושה כללית של ירידה באנרגיה ופגיעה ביכולת הריכוז. במידה והאדם סובל מאחד או יותר מהסימפטומים הבאים במשך שבועיים או יותר ככל הנראה שמדובר בדיכאון.

תנודות במצב הרוח  – במהלך רוב שעות היום ישנן תנודות במצב הרוח שבאות לידי ביטוי בתחושות עצבות, ריקנות ו/או חוסר תקווה.

ירידה משמעותית בעניין או ביכולת ליהנות – דברים שבעבר גרמו לעניין והנאה פחתו ובמקרים החמורים יותר הפסיקו לחלוטין לגרום הנאה.

חוסר אנרגיה ועייפות – אובדן החשק והרצון וקושי לעשות, לפעול וליצור תנועה.

חוסר ערך עצמי או אשמה – מחשבות שליליות שגורמות לסובל מדיכאון "לצבוע את העולם בשחור". תחושה של חוסר ערך ("אני דפקט", "אני אפס") ואשמה מוגזמת ולא מותאמת (ייתכנו מחשבות שווא). תחושת אשמה מתקשרת לרוב מחשש שבני המשפחה ייפגעו בגללו. לדוגמה, פיטורין מהעבודה וחוסר אמונה ביכולת למצוא עבודה חדשה ולפרנס את משפחתו.

נדודי שינה או שינה מרובה במהלך היום – המחשבות הבלתי פוסקות והמתח הפנימי הגבוה מעוררים מחשבות מטרידות שגורמות לסבל נפשי ולפגיעה בשינה.

הפרעות באכילה – ירידה בחשק לאכול שעשוי לגרום לירידה במשקל או תיאבון מוגבר שעשוי לגרום לעלייה במשקל.

מחשבות על מוות – מחשבות חוזרות ונשנות על התאבדות מתוך רצון כבר לסיים את החיים אך ללא תכנון מסוים או תכנית לבצע התאבדות.

קשיים לשמור על ריכוז או לחשוב בבהירות – מושפע מחוסר אנרגיה ולכן קיימת נטייה לשכוח לעשות דבר שתוכנן לדוגמה, שכחה לאכול. בנוסף, קושי לשמור על ריכוז במהלך קריאה או צפייה בטלוויזיה.

דיכאון פוגע גם ביכולת לקבל החלטות פשוטות שבד"כ מתקבלות על בסיס יומיומי ללא קושי מיוחד, בתחושות גופניות לא נעימות כמו כאבי בטן וכאב ראש.

.

סוגי דיכאון נפוצים לפי ספר האבחנות הרפואי

הדיכאון מסווג לפי ספר האבחנות הרפואי כשייך לקבוצת הפרעות במצב הרוח. ישנם סוגים שונים של דיכאון: דיסתימיה, דיכאון קליני, מאניה דפרסיה, דיכאון קל, דיכאון אחרי לידה דיכאון חורף ודיכאון פסיכוטי. דיכאון מסווג להפרעות במצב הרוח המתחלקות לשני מצבים עיקריים: מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מאוד והמצב המנוגד - דיכאון ובלעז דיפרסיה. המשותף לסוגי דיכאון אלו הנו הופעתם של אותם סימפטומים באופן מלא או חלקי, עוצמות שונות, רמות חומרה, משך הופעתם והאופן שהם משפיעים על האדם.

דיסתימיה – זוהי התופעה השכיחה ביותר. היא סוג פחות חמור של דיכאון מבחינת העוצמה שלה ובכל זאת היא מונעת מהאדם לתפקד בצורה טובה יותר. לפי הסטטיסטיקה הרפואית דיסתימיה נמשכת שנתיים לפחות. הסימפטומים המרכזיים של דיסתימיה: דכדוך וחוסר ערך עצמי, ירידה ביכולת ההנאה וברמת האנרגיה, ופגיעה בדפוסי אכילה.

דיכאון קליני/מז'ורי – זוהי תופעה נפוצה ומוכרת יותר. עוצמת הסימפטומים הדיכאוניים המאפיינים דיכאון קליני גבוהים יותר מאשר אילו המאפיינים דיסתימיה. לפי הספרות הרפואית עוצמת הסימפטומים צריכה להופיע לפחות למשך שבועיים ברציפות. בחלק מהמקרים התחושות הקשות עשויות להוביל לפגיעה עצמית ואבדנות. 

מאניה דפרסיה – זוהי תופעה פחות נפוצה מדיכאון. היא נקראת גם בשם הפרעה דו קוטבית ודומה בעצמתה למאפיינים של דיכאון קליני. מאניה דפרסיה מופיעה בתחילה באירוע מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מלא בהתרגשות ופעילות שכלית וגופנית חסרת מעצורים ולאחריה מגיע הדפרסיה. 

דיכאון אחרי לידה – נחשב למצב של דיכאון קליני המתאפיין בפגיעה חמורה ועוצמתית במצב הרוח שנעשה דיכאוני ומלווה בתחושות של חוסר הנאה. הוא נמשך על פני תקופה ארוכה, פוגע בתפקוד האם, עשוי להשפיע גם על הילדים במשפחה, על הקשר בין בני הזוג ועל תפקוד המשפחה כולה. פרטים נוספים במאמר דיכאון לאחר לידה.

החמרה של מחלה גופנית כרונית – מצבים שבהם מחלות גופניות קשות משפיעות באופן ישיר על מצב הרוח וגורמות להתפתחות של דיכאון לדוגמה, פגיעה גופנית מתאונה, מחלות לב, סרטן, פיברומיאלגיה, דלקת ואלצהיימר. 

 

מהו דיכאון מנקודת המבט הפסיכואנליטית?

בעבר פרויד השתמש במושג מלנכוליה כדי לתאר סימפטומים ומצבים שהרפואה קוראת לה כיום - דיכאון קליני. פרויד ערך השוואה בין אבל ומלנכוליה ומצא להם קווים משותפים ושונים:

מה משותף לאבל ומלנכוליה?

פרויד מצא קווי דמיון משותפים בהבחינה ששניהם מתעוררים בתגובה לאובדן של אובייקט/אדם אהוב או רעיון. במצבים מעין אלו המנגנון הנפשי "אגו" מפנה את האנרגיה הנפשית לעבודת האבל. שניהם גורמים לתחושת כאב ואובדן עניין בסביבה הקרובה, חברים ועבודה ללא יכולת למצוא תחליף לאותו אובייקט אבוד.

.

מהו אבל "נורמלי?" - פרויד ועמיתו קרל אברהם העלו את ההשערה כי כשאדם אהוב מת, המתאבל נסוג לשלב התפתחותי המאפיין תינוקות שבו האדם אינו מסוגל להבחין בין עצמו לבין זולתו (נקרא השלב האוראלי) והמתאבל מפנים או משלב בתוך עצמו את האדם שאיבד וחש כלפי עצמו את כל הרגשות שחש כלפי המת. לצד תחושות של חום ואהבה פרויד העריך כי האדם שאבל מפנה כלפי המת (וכלפי עצמו בפועל) גם ברגשות שליליים של זעם ועוינות בשל הכוח שיש להם עלינו בעיקר כאשר מדובר ביחסי ילד-הורה.

כאמור, זהו אבל המתעורר בעקבות אובדן ממשי של אובייקט ולאדם ברור לחלוטין מי אבד לו ומה אבד ביחס אליו. כך למשל, במקרה של הורה שאיבד את ילדו, להורה מובן שילדו נפטר ומה שאבד לו ביחס לילדו הוא תפקיד ההורות. ניקח דוגמה נוספת הפעם אובדן ממשי שהאדם חש כלפי עצמו: כך למשל התפתחות של מחלה רפואית כמו סרטן וסוכרת או בעקבות אובדן שליטה על איבר מסוים בגוף כמו היכולת לראות ו/או ללכת (בעקבות אירוע של תאונה/פיגוע), במקרה הזה מי שאבד לכאורה זהו האדם עצמו, ומה שאבד זוהי היכולת לשלוט על הגוף בין אם כתוצאה של עיוורון או המגבלה ללכת. האדם המתאבל משקיע את האנרגיה הנפשית באובייקט האבוד ( בין אם כלפי אובייקט חיצוני או פנימי - האדם עצמו) ובשינוי בעצמי שחל בעקבות האובדן ובתהליך של אבל נורמלי "תקין" המנגנון הנפשי "אגו" מצליח למשוך את קשריו מהאובייקט האבוד שממשיך להתקיים בנפש כאובייקט מופנם. הצורך הנרקיסיסטי לקיים את הצרכים והרצונות של עצמו מחוץ לאובייקט האבוד מאפשר לאדם למשוך את האנרגיה הנפשית מהאובייקט האבוד ולחזור באופן הדרגתי לשגרת חייו. /

מהי מלנכוליה? – מתעוררת כתוצאה מאובדן ממשי או רעיוני שבשונה מאבל נורמלי, האדם אינו תמיד מודע למה שאבד לו ביחס לאותו אובייקט אבוד. ההבדל העיקרי בין אבל למלנכוליה שהאדם חש פגיעה בתחושת העצמי ואובדן משמעותי של האנרגיה הנפשית במנגנון הנפשי "אגו". במצבים פתולוגים מעין אלו הליבידו מושקע באובייקט ומתקשה מאוד להשתחרר ממנו. זוהי תחושה של מלאות וחוסר תשוקה לעשייה המאופיינים בתחושה פנימית של אשמה, השפלה ופגיעה בערך העצמי עד כדי גינוי עצמי וציפייה לקבלת עונש. פרויד גילה שהעיסוק בהשפלה העצמית נגרמת כתוצאה מייחוס התכונות שמאפיינות דווקא את האובייקט האבוד יותר משהן מאפיינות אותו. כיצד פועל התהליך המלנכולי קונפליקט "אהבה-שנאה"? ישנן תחושות של כעס ואכזבה מהאובייקט שמעוררים תחושות חרדה וצורך עז להדחקה באופן שמאפשר לאדם להזדהות עם החלקים הרעים של האובייקט וכך נשאר האובייקט "נקי" מאשמה. זוהי דרך שמאפשרת גם לאדם לשמור לעצמו על הקשר החיובי עם האובייקט ולא להינתק למרות היחסים האמביוולנטיים ביניהם. האובדן של האובייקט האהוב מעלה את הקונפליקט כלפיו כך שהשנאה כלפיו עוברת התקה אל העצמי. חשוב להדגיש כי ההזדהות החזקה עם האובייקט האבוד בתהליך המלנכולי יכולה לגרום לאדם להתייחס אל עצמו כאל אובייקט (שבמקרי קיצון עשוי גם לפגוע בעצמו).  קונפליקט "אהבה שנאה" מצוי כמעט בכל מערכת יחסים זוגית, בעיקר באלו המאופיינות במאבקי כוחות ובמתח שבין קרבה וריחוק בזוגיות. תיאוריות יחסי אובייקט הדגישו את הקשר המוקדם בין האם והתינוק ביצירת פגיעות (או אי פגיעות) להיווצרות דיכאון.

 .

כיצד מטפלים בדיכאון?

טיפול פסיכואנליטי בדיכאון  

לפי הטיפול הפסיכואנליטי לכל אדם קונפליקטים רגשיים לא מודעים שעברו הדחקה ומשפיעים על האדם בחיי היומיום. הקושי להבין לבד את מקור הבעיה גורם לעיתים קרובות לתחושה של תסכול ומועקה. המטרה המרכזית בטיפול הפסיכואנליטי בדיכאון היא לאתר את הסיבות לקונפליקטים הנפשיים כדי להפחית סבל וכאב נפשי. ניתן להגיע לתכנים הלא מודעים בטיפול הפסיכואנליטי בדרכים שונות: באמצעות הדיבור במהלך הפגישה, וגם ע"י ביטוי של דחפים, משאלות, חלומות ופנטזיות. מנקודת מבט פסיכואנליטית דיכאון מבטא מצוקה נפשית של חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה בעולמו הפנימי של האדם או במילים אחרות תחושה של אובדן. מטרת הטיפול בדיכאון הוא לזהות את הסיפור האישי הקשור בתחושת האובדן, לאתר מחשבות ואמונות שליליות, תחושות של חוסר ערך, ביקורת ואשמה של המטופל. לסייע בעיבוד התכנים הרגשיים, להשתחרר מהתחושות המעיקות ולעורר מחדש את התשוקה לחיים וחזרה לשגרה.

.

הטיפול הפסיכואנליטי בדיכאון מסייע להשתחרר מתחושות של האובדן ביקרות עצמית ומחשבות פסימיות ולעורר את התשוקה לחיים מחדש

.

סיפורי מקרה 

אישה מבוגרת שמתקשה לשמור על עבודה יציבה ולהשקיע בלימודים: במהלך הפגישות התלוננה המטופלת על סימפטומים שונים של דיכאון. כך למשל, דווחה שמתקשה להניע את עצמה לעשות דברים, מרגישה חוסר חשק להיפגש עם חברים, נוטה לשכוח דברים ובשעות הפנאי מרבה לישון, לגלוש באינטרנט ולצפות בטלוויזיה. הסיפור שלה הוא שהיא בת מאומצת שתמיד קיבלה מהוריה כל מה שרצתה ו"למדה" מאביה בעיקר שאין צורך שתתאמץ כי הוא מוכן לעשות הכל עבורה. במהלך המפגשים עלה כי הסיפור האישי שלה שהיא ראתה את עצמה מעין "מלכה" שאינה צריכה להתאמץ כי מגיעה לה הכל ממילא. הטיפול עזר לה להבין ש"מלכה" יש בעיקר באגדות ואם היא רוצה להגשים משאלות היא צריכה לקחת אחריות על חייה, להשקיע ולהתאמץ. התובנות החדשות שרכשה סייעו לה לרכך את הנוקשות והביקורתיות שאפיינו אותה ולאורך זמן הצליחה לעשות שינויים משמעותיים כמו שמירה על יציבות בעבודה, השקיעה בניקיון הבית ומצאה קשר זוגי חדש ויציב.

.

גבר צעיר שמסרב לקבל את הזהות המינית שלו ומרגיש חסר אונים: המטופל דווח סימפטומים של ירידה כללית ומשמעותית בתפקוד בצרכיו האישיים, בעבודה וביחסים החברתיים. תנודות קיצוניות במצב הרוח, תחושות אשמה על קיום יחסי מין עם חבר, קשיי שינה ומחשבות להשים קץ לחייו. הסיפור האישי והכואב של המטופל היה שמסרב לקבל את הנטייה המינית שלו להמשך לגברים מאחר וזה גם סותר את האמונות שגדל עליהם. עיבוד של היחסים בתקופת הילדות הצעירה ועד היום עם ההורים, בפרט עם האב. ההבנה שלחיות זה עניין של בחירה והרצון להגמיש את הנוקשות והשיפוטיות כלפי עצמו אפשרו לו קצת להשתחרר מהמועקה ולחשוב על העתיד. 

.

נשארת עם שאלות על טיפול בדיכאון? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

.

מאמרים נוספים

דיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון לאחר לידה

.

טיפול בדיכאון
טיפול פסיכולוגי בדיכאון ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support