טיפול בדיכאון

דיכאון היא תגובה באופן כללי למצב או תחושה של אובדן. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר ולהבין את הסיבה לתחושת האובדן כדי להשתחרר מסבל וכאב. עיבוד הבעיה מאפשרת גם להוביל לשינוי וצמיחה.  

המילה "דיכאון" הפכה למטבע לשון, אולם מרבית מהאנשים שמשתמשים בה מנסים לתאר תחושה פנימית כלשהי המבטאת עצב ודכדוך. מבחינה פסיכואנליטית דיכאון מבטא מצוקה נפשית של חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה בעולמו הפנימי של האדם. במהלך החיים כל אדם מתמודד עם מצבים או אירועים הגורמים למחשבות ותחושות פנימיות שליליות, חלק מהאירועים קלים וחולפים במהרה וחלק מהם קשים יותר. הסימפטומים שמאפיינים דיכאון כוללים: ירידה משמעותית במצב הרוח, חוסר חשק (למשל לעשות סקס ושופינג), אובדן אנרגיה המלווה בתחושות חולשה ועייפות, פגיעה בתפקוד הגופני המתבטא בירידה או עלייה במשקל, קשיים בהירדמות, נדודי לילה ו/או שינה מרובה. לעיתים קרובות אלו הסובלים מדיכאון מאבדים עניין במשפחה והסביבה הקרובה, חשים פגיעה בדימוי העצמי שלהם בליווי מחשבות שונות כמו "אני אפס", "לעולם לא אמצא בן/בת זוג חדש/ה".

.

המאפיין המרכזי בדיכאון הוא ירידה דרסטית בכוח והאנרגיה החיוניים לעבודה, יחסים חברתיים אכילה ושינה לצד מחשבות שליליות בלתי פוסקות

.

המחקרים מראים שככל שעוצמת הדיכאון חזקה יותר כך הסבל והכאב הנפשי גדולים יותר ובמקרים שבהם הדיכאון אף עמוק יותר עשויות לעלות מחשבות אובדניות.

 

לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון או לפגישת היכרות אתם מוזמנים לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

מהם הגורמים לדיכאון?

כיום מקובל להתייחס לדיכאון כמושפע מגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים וגנטיים:

גורמים פסיכולוגיים - מאפיינים אישיותיים הנוגעים לעולמו הפנימי של האדם המתבטאים באמונות ודפוסי חשיבה נוקשים (פרפקציוניזם) שגורמים לפגיעה בדימוי העצמי. כך למשל, אדם שסיים לימודי משפטים ונכשל פעמיים במבחני הלשכה למרות שהתאמץ והשקיע מאוד, מרגיש כישלון ופגיעה בתחושת הערך העצמי ומפתח דיכאון בהדרגה. נוקשות של אדם יחד עם נטיות פסיכולוגיות לדיכאון עשויות להגביר או להעצים אצלו משברים ואירועי חיים כמו: פיטורין מהעבודה ומוות של אדם קרוב, וגם מחלות כרוניות קשות כמו מחלת לב, סרטן ופרקינסון. לעיתים קרובות עשויים להתלוות לסימפטומים הדיכאוניים סימנים של חרדה כגון: מתח, עצבנות וסימפטומים גופניים כמו כאבי בטן עליהם ניתן לקרוא במאמר טיפול בחרדה

.

דפוסי חשיבה שליליים ונוקשים גורמים לאדם להיות מכונס בעצמו לפגיעה ביחסים בינאישיים ולהימנעות מעבודה וחברה

.

גורמים ביולוגיים - מבחינה פיזיולוגית, מוח האדם וחוט השדרה הם חלק ממערכת העצבים המרכזית. אליהם מחוברים רשת של עצבים המתחברים לאזורים ואיברים שונים בגוף. המידע בין החלקים השונים, מועבר באמצעות נוירוטרנסמיטרים, שהם החומרים המקשרים. לפי התפיסה הרפואית חוסר איזון כימי של החומרים המקשרים ובעיקר, סרוטונין ונוראדרנלין האחראים על מצב הרוח עשויים לגרום לדיכאון.

גורמים גנטיים – במחקרים נמצא שאנשים שיש להם קרבה גנטית לאנשים הסובלים מדיכאון, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון, ביחס לאנשים שאין להם קרובי משפחה הסובלים מדיכאון.

 

אילו סוגי דיכאון נפוצים?

לפי ספר האבחנות הרפואי דיכאון שייך להפרעות במצב הרוח המתחלקים לשני מצבים עיקריים: מאניה, והמצב המנוגד - דיכאון או בלעז דיפרסיה.

דיסתימיה – זוהי התופעה השכיחה ביותר. היא סוג פחות חמור של דיכאון מבחינת העצמה שלה, אך בכל זאת מונעת מהאדם לתפקד בצורה טובה יותר. דיסתימיה מאופיינת בסימפטומים קבועים של דכדוך וחוסר ערך עצמי, ירידה ביכולת ההנאה וברמת האנרגיה, ופגיעה בדפוסי אכילה. לפי הסטטיסטיקה הרפואית דיסתימיה נמשכת שנתיים לפחות.

דיכאון קליני/מז'ורי – זוהי תופעה נפוצה ומוכרת יותר. עוצמת הסימפטומים הדיכאוניים המאפיינים דיכאון קליני גבוהים יותר מאשר אילו המאפיינים דיסתימיה. לפי הספרות הרפואית הם צריכים להופיע לפחות למשך שבועיים ברציפות ועוצמת הסימפטומים הגבוהה פוגעת באדם בכל תחומי החיים, בתחום האישי, המקצועי והחברתי. בחלק מהמקרים התחושות הקשות עשויות להוביל לפגיעה עצמית או ניסיון אובדני. ישנם מצבים שונים של דיכאון קליני כמו דיכאון לאחר לידה, אך הדיכאון יכול להופיע גם בילדות, בקרב מתבגרים, מבוגרים ובזקנה.


מאניה דפרסיה – זוהי תופעה פחות נפוצה. נקראת גם בשם הפרעה דו קוטבית. היא דומה בעוצמתה למאפיינים של דיכאון קליני ומופיעה יחד עם אירוע מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מלא בהתרגשות ופעילות שכלית וגופנית חסרת מעצורים. 

הפרעות מצב רוח אחרות – אלו מצבים בהם מחלות גופניות קשות משפיעות באופן ישיר על מצב הרוח וכתוצאה מכך גורמות להתפתחות של דיכאון. כלומר, הדיכאון מתפתח כתוצאה ממחלה גופנית כמו פיברומיאלגיה, פגיעהבגוף כתוצאה מתאונה או מחלות כמו סרטן ואלצהיימר. בספרות המקצועית נמצא גם קשר בין שימוש בסמים ו/או גמילה מהם להתפתחות דיכאון.

 

מהו דיכאון מנקודת המבט הפסיכואנליטית?

בעבר פרויד השתמש במושג מלנכוליה כדי לתאר סימפטומים ומצבים שהרפואה קוראת לה כיום - דיכאון קליני. פרויד ערך השוואה בין אבל ומלנכוליה ומצא להם קווים משותפים ושונים:

מה משותף לאבל ומלנכוליה?

פרויד מצא קווי דמיון משותפים באופן שהם ששניהם מתעוררים בתגובה לאובדן של אובייקט/אדם אהוב או רעיון. במצבים מעין אלו המנגנון הנפשי "אגו" מפנה את האנרגיה הנפשית לעבודת האבל. שניהם גורמים לתחושת כאב ואובדן עניין בסביבה הקרובה, חברים ועבודה ללא יכולת למצוא תחליף לאותו אובייקט אבוד.

.

הפסיכואנליזה מייחסת לדיכאון לתחושות של אובדן

.

מה השוני בין אבל ומלנכוליה?

אבל נורמלי – מתעורר בעקבות אובדן ממשי של אובייקט. כך למשל, אדם יכול לחוש אובדן ממשי בעקבות התפתחות של מחלה רפואית כמו סרטן, פרקינסון, סוכרת וגם למשל בעקבות אובדן שליטה על איבר מסוים בגוף כמו היכולת לראות ו/או ללכת בעקבות אירוע של תאונה/פיגוע.

האדם המתאבל משקיע את האנרגיה הנפשית באובייקט האבוד ובשינוי בעצמי שחל בעקבות האובדן. בתהליך של אבל נורמלי "תקין" המנגנון הנפשי "אגו" מצליח למשוך את קשריו מהאובייקט האבוד שממשיך להתקיים בנפש כאובייקט מופנם. הצורך הנרקיסיסטי לקיים את הצרכים והרצונות של עצמו מחוץ לאובייקט האבוד מאפשר לאדם למשוך את האנרגיה הנפשית מהאובייקט האבוד ולחזור באופן הדרגתי לשגרת חייו.

 

במצב של אבל "תקין" האדם מצליח להחזיר לעצמו את האנרגיה שהשקיע באובייקט ולחזור לשגרת חייו 

 

מלנכוליה – מתעוררת כתוצאה מאובדן ממשי או רעיוני שבשונה מאבל נורמלי, האדם אינו תמיד מודע לתחושת האובדן ביחס לאותו אובייקט אבוד. במלנכוליה חלה בנוסף, פגיעה בתחושת העצמי ואובדן משמעותי של האנרגיה הנפשית במנגנון הנפשי "אגו". במצבים פתולוגים מעין אלו הליבידו מושקע באובייקט ומתקשה מאוד להשתחרר ממנו. אלו מצבים של תחושת מלאות וחוסר תשוקה לעשייה המאופיינים בתחושה פנימית של אשמה, השפלה ופגיעה בערך העצמי עד כדי גינוי עצמי וציפייה לקבלת עונש. פרויד גילה שהעיסוק בהשפלה העצמית נגרמת כתוצאה מייחוס התכונות שמאפיינות דווקא את האובייקט האבוד יותר משהן מאפיינות אותו.

כיצד פועל התהליך המלנכולי קונפליקט "אהבה-שנאה"? ישנן תחושות של כעס ואכזבה מהאובייקט שמעוררים תחושות חרדה וצורך עז להדחקה באופן שמאפשר לאדם להזדהות עם החלקים הרעים של האובייקט וכך נשאר האובייקט "נקי" מאשמה. זוהי דרך שמאפשרת גם לאדם לשמור לעצמו

על הקשר החיובי עם האובייקט ולא להינתק למרות היחסים האמביוולנטיים ביניהם. האובדן של האובייקט האהוב מעלה את הקונפליקט כלפיו כך שהשנאה כלפיו עוברת התקה אל העצמי. חשוב להדגיש כי ההזדהות החזקה עם האובייקט האבוד בתהליך המלנכולי יכולה לגרום לאדם להתייחס אל עצמו כאל אובייקט (שבמקרי קיצון עשוי גם לפגוע בעצמו). קונפליקט "אהבה שנאה" מצוי כמעט בכל מערכת יחסים זוגית, בעיקר באלו המאופיינות במאבקי כוחות ובמתח שבין קרבה וריחוק בזוגיות.

 .

כיצד מטפלים בדיכאון?

טיפול בדיכאון לפי הגישה הפסיכואנליטית

לפי הגישה הפסיכואנליטית לכל אדם תהליכים נפשיים לא מודעים שהודחקו המשפיעים עליו בחיי היומיום. המטרה המרכזית בטיפול הפסיכואנליטי היא לאתר את הקונפליקטים הנפשיים כדי להפחית סבל וכאב נפשי. אותם תכנים לא מודעים שקשורים למשל לאובדן (התשוקה) עשויים לבוא לידי ביטוי באמצעות דיבור יומיומי וגם ע"י דחפים, משאלות, חלומות ופנטזיות. הקושי להבין לבד את מקור הבעיה גורם לעיתים קרובות לתחושה של תסכול ומועקה. הטיפול בדיכאון מסייע בתהליכים של שחרור וקבלה של תחושות אובדן ומעורר את התשוקה לחיים מחדש. מניסיוני המקצועי, ההקשבה והפרשנות של התכנים הלא מודעים הנוגעים לסיפור האישי הקשור באובדן, זיהוי המחשבות השליליות ומתן משמעות לבעיות שנוצרו מסייעים להשתחרר מתחושות אלו ומובילים את האדם לשינוי וצמיחה. ולכן כדי להימנע מסבל מיותר, במצבים בהם אתם מרגישים סימנים של אובדן התשוקה מומלץ לפנות להתייעצות.

.

הטיפול בדיכאון בגישה הפסיכואנליטית מסייע להשתחרר ולקבל את התחושות של האובדן ומעורר את התשוקה לחיים מחדש

.

סיפור מקרה מהקליניקה: אדם מבוגר, המרגיש "תקוע", ומתקשה לקחת אחריות על חייו. במהלך הפגישות המטופל התלונן על סימפטומים שונים של דיכאון. כך למשל, דווח שמתקשה להניע את עצמו לעשות, מרגיש חוסר חשק להיפגש עם חברים, נוטה לשכוח דברים ובשעות הפנאי מרבה לישון, לגלוש באינטרנט ולצפות בטלוויזיה. לדבריו תמיד קיבל מהוריו מה שרצה ו"למד" מאביו בעיקר שאין צורך להתאמץ הוא יעשה הכל עבורו. כאשר התחיל להבין בטיפול שיש לו חלק באי עשייה ומאמץ החל באופן הדרגתי לקחת אחריות על חייו. בעקבות התובנות החדשות שרכש החליף עבודה התחיל להשקיע בניקיון הבית ומצא קשר זוגי חדש ויציב.

מקרה נוסף מהקליניקה: גבר צעיר בעל נטיות מיניות הומוסקסואליות שמרגיש חוסר תקווה בחיים. במהלך הפגישות הראשונות המטופל דווח על ירידה כללית ומשמעותית בתפקוד בצרכיו האישיים, בעבודה וביחסים החברתיים. סיפר על תנודות קיצוניות במצב הרוח, תחושות אשמה על קיום יחסי מין עם חבר, מחשבות בלתי פוסקות להשים קץ לחייו וקשיי שינה. במהלך המפגשים ביטא תחושות רגשיות קשות של אשמה, בושה לצד בקורת עצמית קשה. הדיכאון חלף כאשר הבין בטיפול כי התחושות הקשות נובעות מעיסוק הולך וגובר במיניות שלו המתבטאת באי קבלה את הנטייה המינית שלו. 

.

נשארתם עם שאלות על טיפול בדיכאון? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

 .

מאמרים נוספים

דיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון לאחר לידה

.

טיפול בדיכאון
טיפול פסיכולוגי בדיכאון ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support