טיפול בדיכאון

דיכאון היא תגובה באופן כללי למצב או תחושה של אובדן. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את המחשבות השליליות, ביקורת עצמית ותחושות אשמה, לסייע בעיבוד התכנים הרגשיים ולעורר מחדש את התשוקה לחיים וחזרה לשגרה.  

"אני בדיכאון" הפך לביטוי יומיומי השגור בשפה אולם ברוב המקרים משתמשים בו כדי לתאר תחושת דכדוך שמתבטאת בתחושת עצבות, מצב רוח ירוד וחוסר הנאה מפעילות. רוב האנשים חווים תחושת דכדוך לפרק זמן קצר כמו לאחר ויכוח עם בן הזוג ודאגה אישית שחולפת. דיכאון לעומת זאת, זוהי הפרעה קשה יותר מדכדוך שהפכה לשכיחה מאוד בשני העשורים האחרונים בארץ ובעולם, וקיים חשש שתהפוך לבעיה המשפיעה ביותר על בריאות האדם. הדבר המפתיע ביותר לגבי דיכאון הוא שרוב האנשים שסובלים מדיכאון לא מודעים לקיומו ולכן לא מטפלים בעצמם. הדיכאון עשוי לפרוץ בתקופות שונות במהלך החיים החל בתקופת הילדות המוקדמת ועד הגיל השלישי. לרוב הדיכאון פורץ בעקבות משברים אישיים כמו פיטורין ואירועי חיים כמו אובדן של בן משפחה יקר. הדיכאון יכול להיות כרוני וללוות את האדם במהלך כל חייו, להתנהג כתופעה שבאה וחולפת וגם להופיע באופן חד פעמי. ניתן לסבול מדיכאון קל ולפרק זמן קצר וגם מדיכאון קשה ולפרק זמן ארוך וממושך יותר. עוצמת הדיכאון ומשך התקופה משפיעה על כל אדם בצורה שונה ותלויה במאפייני האישיות, סוג הדיכאון (למשל דיכאון קליני, דיכאון לאחר לידה) ומידת הרצון שלו להשתחרר מהדיכאון. ככל שעוצמת הדיכאון חזקה יותר המצוקה הרגשית גוברת ועשויה לגרום לסבל וכאב נפשי גדולים, לפגיעה בתפקוד ולירידה דרסטית באיכות החיים. לרוב נלווים לדיכאון גם סימפטומים של חרדה כגון מתח, עצבנות וכאבים גופניים כמו כאבי בטן עליהם ואחרים ניתן לקרוא לקרוא במאמר טיפול בחרדה. גם שימוש בסמים או גמילה מהם עשויה לגרום להתפתחות של דיכאון.

.

המאפיין המרכזי בדיכאון הוא מצב רוח ירוד, שגורם למחשבות שליליות בלתי פוסקות וירידה דרסטית ברמת האנרגיה החיוניים לאדם עבור עצמו, ליחסים הזוגיים-משפחתיים, חברתיים לאכילה שינה

.

לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

מהם הגורמים לדיכאון?

כיום מקובל להתייחס לדיכאון כמושפע משילוב של גורמים רגשיים ביולוגיים וגנטיים אבל הדיכאון מתפרץ בעקבות מצבים או אירועים סביבתיים (נקרא טריגר) שמעוררים אצל האדם תגובה רגשית ועוצמתית במיוחד.

גורמים רגשיים  ישנם גורמים רגשיים שונים שעשויים להשפיע על התפתחות דיכאון: קונפליקטים ביחסים עם ההורים, קשיים או מתח ביחסים זוגיים ובינאישיים, היעדר הורה עקב גירושין או מוות, אובדן של אדם יקר, פוסט טראומה, פיטורין כואבים מהעבודה, מצבי לחץ ממושכים, מצוקה כלכלית, הגירה למדינה חדשה, מחלות ובעיות בריאות כמו מחלת לב, סרטן ופרקינסון. תכונות אישיות כמו נוקשות, פרפקציוניזם ונטייה לביקורת עצמית משפיעים באופן עקיף על היווצרות דיכאון.

גורמים ביולוגיים  מבחינה פיזיולוגית, מוח האדם וחוט השדרה הם חלק ממערכת העצבים המרכזית. אליהם מחוברים רשת של עצבים המתחברים לאזורים ואיברים שונים בגוף. המידע בין החלקים השונים, מועבר באמצעות נוירוטרנסמיטרים, שהם החומרים המקשרים. לפי התפיסה הרפואית חוסר איזון כימי של החומרים המקשרים ובעיקר, סרוטונין ונוראדרנלין האחראים על מצב הרוח עשויים לגרום לדיכאון. 

גורמים גנטיים – כל אדם נולד עם מטען גנטי שמשפיע במידה מסוימת על הפוטנציאל שלו לבריאות או חולי. המחקרים על דיכאון מצביעים על כך שבקרב אלו שיש להם קרבה גנטית גבוהה לאנשים הסובלים מדיכאון כמו הורים או אחים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון ביחס לאנשים שאין להם קרובי משפחה הסובלים מדיכאון.

.

מהם הסימפטומים המאפיינים דיכאון?

הדיכאון מסווג לפי ספר האבחנות הרפואי כשייך לקבוצת הפרעות במצב הרוח. ישנם סוגים שונים של דיכאון: דיסתימיה, דיכאון קליני, מאניה דפרסיה, דיכאון קל, דיכאון אחרי לידה דיכאון חורף ודיכאון פסיכוטי. המשותף לסוגי דיכאון אלו הנו הופעתם של אותם סימפטומים באופן מלא או חלקי ובעוצמות שונות.

דיכאון מתבטא באחד או יותר מהסימפטומים הבאים: מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה, חוסר ערך עצמי, תחושות אשמה שאינם מוצדקים, פגיעה בשינה ובתיאבון, תחושה כללית של ירידה באנרגיה ופגיעה ביכולת הריכוז. במידה והאדם סובל מאחד או יותר מהסימפטומים הבאים במשך שבועיים או יותר, נראה כי מדובר בדיכאון. להלן הסימפטומים המרכזיים המאפיינים דיכאון:

חוסר חשק – אדם שסובל מדיכאון חש פחות אנרגטי, מרגיש עייפות וחוסר חשק לעשות דברים שעושה בדרך כלל כמו לאכול, לצפות בטלוויזיה, להיפגש עם חברים, לעשות קניות ולקיים יחסי מין.

תחושת ריקנות – זוהי תחושה של חסר שהאדם חווה, נפער מעין "חלל רגשי גדול" שהאדם מנסה "למלא" במחשבות בלתי פוסקות ובאופן לא מודע שגורם לסבל רב.

מחשבות שליליות ופסימיות – מחשבות אלו גורמות לסובל מדיכאון "לצבוע את העולם בשחור". באופן כללי האדם מרגיש חסר ערך ("אני דפקט", "אני אפס") חושב ללא הפסקה ובעיקר על סיפורי כישלון וחוסר הצלחה עתידית ("בטוח שאני יכשל"). ככל שעוצמת הדיכאון קשה כך האדם נוטה למחשבות פסימיות יותר.

תחושת אשמה – אדם שנמצא בדיכאון פעמים רבות חש אשמה שלא בהכרח נכונה ומושפעת מהמצב הנפשי שהוא נתון לו. במצבי דכאון האדם בעיקר מרגיש אשמה על פגיעה בבני משפחתו. כך למשל, אדם שפוטר מעבודתו משוכנע שלא יימצא עבודה חדשה וחש אשמה שלא יוכל לפרנס את משפחתו.

כאבים גופניים – כאשר המתח וחוסר השקט הנפשי מגיעים לעוצמה שהאדם מתקשה לשאת הגוף מגיב ומתחילים להופיע כאבים שונים בגוף כמו בראש ובבטן.

פגיעה בשינה – הקושי הגדול להירדם, המחשבות הבלתי פוסקות והמתח הפנימי מעוררים מחשבות מטרידות שגורמות לסבל נפשי.

פגיעה באכילה – המחשבות הבלתי הפוסקות גורמות גם לפגיעה בתיאבון ובחשק לאכול, דבר שעשוי לגרום גם לירידה במשקל.

קשיים להתרכז – ישנם קשיים בריכוז כתוצאה מחוסר אנרגיה והאדם שוכח מה התכוון לעשות. ישנם קשיים גם לשמור על ריכוז בעבודה, בקריאה או צפייה בטלוויזיה

קשיים לקבל החלטות – תחושה של ייאוש, חוסר אונים ופגיעה בערך ובביטחון העצמי הינם חלק מרגשות שמשפיעים על קבלת ההחלטות במצב של דיכאון.

.

אילו סוגי דיכאון נפוצים?

לפי ספר האבחנות הרפואי דיכאון מסווג להפרעות במצב הרוח המתחלקות לשני מצבים עיקריים: מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מאוד והמצב המנוגד - דיכאון ובלעז דיפרסיה.

דיסתימיה – זוהי התופעה השכיחה ביותר. היא סוג פחות חמור של דיכאון מבחינת העצמה שלה ובכל זאת היא מונעת מהאדם לתפקד בצורה טובה יותר. לפי הסטטיסטיקה הרפואית דיסתימיה נמשכת שנתיים לפחות. הסימפטומים המרכזיים של דיסתימיה: דכדוך וחוסר ערך עצמי, ירידה ביכולת ההנאה וברמת האנרגיה, ופגיעה בדפוסי אכילה.

דיכאון קליני/מז'ורי – זוהי תופעה נפוצה ומוכרת יותר. עוצמת הסימפטומים הדיכאוניים המאפיינים דיכאון קליני גבוהים יותר מאשר אילו המאפיינים דיסתימיה. לפי הספרות הרפואית עוצמת הסימפטומים צריכה להופיע לפחות למשך שבועיים ברציפות. בחלק מהמקרים התחושות הקשות עשויות להוביל לפגיעה עצמית או ניסיון אובדני. ישנם מצבים שונים של דיכאון קליני כמו דיכאון לאחר לידה, אך הדיכאון יכול להופיע גם בילדות, בקרב מתבגרים, מבוגרים ובזקנה. 

מאניה דפרסיה – זוהי תופעה פחות נפוצה מדיכאון. היא נקראת גם בשם הפרעה דו קוטבית ודומה בעצמתה למאפיינים של דיכאון קליני. מאניה דפרסיה מופיעה בתחילה באירוע מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מלא בהתרגשות ופעילות שכלית וגופנית חסרת מעצורים ולאחריה מגיע הדפרסיה. 

הפרעות מצב רוח אחרות – אלו מצבים שבהם מחלות גופניות קשות משפיעות באופן ישיר על מצב הרוח וגורמות להתפתחות של דיכאון כמו למשל  פיברומיאלגיה, פגיעה גופנית כתוצאה מתאונה שיוצרת מגבלה כלשהי ומחלות כמו סרטן ואלצהיימר. 

 

מהו דיכאון מנקודת המבט הפסיכואנליטית?

בעבר פרויד השתמש במושג מלנכוליה כדי לתאר סימפטומים ומצבים שהרפואה קוראת לה כיום - דיכאון קליני. פרויד ערך השוואה בין אבל ומלנכוליה ומצא להם קווים משותפים ושונים:

מה משותף לאבל ומלנכוליה?

פרויד מצא קווי דמיון משותפים בהבחינה ששניהם מתעוררים בתגובה לאובדן של אובייקט/אדם אהוב או רעיון. במצבים מעין אלו המנגנון הנפשי "אגו" מפנה את האנרגיה הנפשית לעבודת האבל. שניהם גורמים לתחושת כאב ואובדן עניין בסביבה הקרובה, חברים ועבודה ללא יכולת למצוא תחליף לאותו אובייקט אבוד.

.

מהו אבל "נורמלי?" - פרויד ועמיתו קרל אברהם העלו את ההשערה כי כשאדם אהוב מת, המתאבל נסוג לשלב התפתחותי המאפיין תינוקות שבו האדם אינו מסוגל להבחין בין עצמו לבין זולתו (נקרא השלב האוראלי) והמתאבל מפנים או משלב בתוך עצמו את האדם שאיבד וחש כלפי עצמו את כל הרגשות שחש כלפי המת. לצד תחושות של חום ואהבה פרויד העריך כי האדם שאבל מפנה כלפי המת (וכלפי עצמו בפועל) גם ברגשות שליליים של זעם ועוינות בשל הכוח שיש להם עלינו בעיקר כאשר מדובר ביחסי ילד-הורה.

כאמור, זהו אבל המתעורר בעקבות אובדן ממשי של אובייקט ולאדם ברור לחלוטין מי אבד לו ומה אבד ביחס אליו. כך למשל, במקרה של הורה שאיבד את ילדו, להורה מובן שילדו נפטר ומה שאבד לו ביחס לילדו הוא תפקיד ההורות. ניקח דוגמה נוספת הפעם אובדן ממשי שהאדם חש כלפי עצמו: כך למשל התפתחות של מחלה רפואית כמו סרטן וסוכרת או בעקבות אובדן שליטה על איבר מסוים בגוף כמו היכולת לראות ו/או ללכת (בעקבות אירוע של תאונה/פיגוע), במקרה הזה מי שאבד לכאורה זהו האדם עצמו, ומה שאבד זוהי היכולת לשלוט על הגוף בין אם כתוצאה של עיוורון או המגבלה ללכת. האדם המתאבל משקיע את האנרגיה הנפשית באובייקט האבוד ( בין אם כלפי אובייקט חיצוני או פנימי - האדם עצמו) ובשינוי בעצמי שחל בעקבות האובדן ובתהליך של אבל נורמלי "תקין" המנגנון הנפשי "אגו" מצליח למשוך את קשריו מהאובייקט האבוד שממשיך להתקיים בנפש כאובייקט מופנם. הצורך הנרקיסיסטי לקיים את הצרכים והרצונות של עצמו מחוץ לאובייקט האבוד מאפשר לאדם למשוך את האנרגיה הנפשית מהאובייקט האבוד ולחזור באופן הדרגתי לשגרת חייו. /

מהי מלנכוליה? – מתעוררת כתוצאה מאובדן ממשי או רעיוני שבשונה מאבל נורמלי, האדם אינו תמיד מודע למה שאבד לו ביחס לאותו אובייקט אבוד. ההבדל העיקרי בין אבל למלנכוליה שהאדם חש פגיעה בתחושת העצמי ואובדן משמעותי של האנרגיה הנפשית במנגנון הנפשי "אגו". במצבים פתולוגים מעין אלו הליבידו מושקע באובייקט ומתקשה מאוד להשתחרר ממנו. זוהי תחושה של מלאות וחוסר תשוקה לעשייה המאופיינים בתחושה פנימית של אשמה, השפלה ופגיעה בערך העצמי עד כדי גינוי עצמי וציפייה לקבלת עונש. פרויד גילה שהעיסוק בהשפלה העצמית נגרמת כתוצאה מייחוס התכונות שמאפיינות דווקא את האובייקט האבוד יותר משהן מאפיינות אותו. כיצד פועל התהליך המלנכולי קונפליקט "אהבה-שנאה"? ישנן תחושות של כעס ואכזבה מהאובייקט שמעוררים תחושות חרדה וצורך עז להדחקה באופן שמאפשר לאדם להזדהות עם החלקים הרעים של האובייקט וכך נשאר האובייקט "נקי" מאשמה. זוהי דרך שמאפשרת גם לאדם לשמור לעצמו על הקשר החיובי עם האובייקט ולא להינתק למרות היחסים האמביוולנטיים ביניהם. האובדן של האובייקט האהוב מעלה את הקונפליקט כלפיו כך שהשנאה כלפיו עוברת התקה אל העצמי. חשוב להדגיש כי ההזדהות החזקה עם האובייקט האבוד בתהליך המלנכולי יכולה לגרום לאדם להתייחס אל עצמו כאל אובייקט (שבמקרי קיצון עשוי גם לפגוע בעצמו).  קונפליקט "אהבה שנאה" מצוי כמעט בכל מערכת יחסים זוגית, בעיקר באלו המאופיינות במאבקי כוחות ובמתח שבין קרבה וריחוק בזוגיות. תיאוריות יחסי אובייקט הדגישו את הקשר המוקדם בין האם והתינוק ביצירת פגיעות (או אי פגיעות) להיווצרות דיכאון.

 .

כיצד מטפלים בדיכאון?

טיפול פסיכואנליטי בדיכאון  

לפי הטיפול הפסיכואנליטי לכל אדם קונפליקטים רגשיים לא מודעים שעברו הדחקה ומשפיעים על האדם בחיי היומיום. הקושי להבין לבד את מקור הבעיה גורם לעיתים קרובות לתחושה של תסכול ומועקה. המטרה המרכזית בטיפול הפסיכואנליטי בדיכאון היא לאתר את הסיבות לקונפליקטים הנפשיים כדי להפחית סבל וכאב נפשי. ניתן להגיע לתכנים הלא מודעים בטיפול הפסיכואנליטי בדרכים שונות: באמצעות הדיבור במהלך הפגישה, וגם ע"י ביטוי של דחפים, משאלות, חלומות ופנטזיות. מנקודת מבט פסיכואנליטית דיכאון מבטא מצוקה נפשית של חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה בעולמו הפנימי של האדם או במילים אחרות תחושה של אובדן. מטרת הטיפול בדיכאון הוא לזהות את הסיפור האישי הקשור בתחושת האובדן, לאתר מחשבות ואמונות שליליות, תחושות של חוסר ערך, ביקורת ואשמה של המטופל. לסייע בעיבוד התכנים הרגשיים, להשתחרר מהתחושות המעיקות ולעורר מחדש את התשוקה לחיים וחזרה לשגרה.

.

הטיפול הפסיכואנליטי בדיכאון מסייע להשתחרר מתחושות של האובדן ביקרות עצמית ומחשבות פסימיות ולעורר את התשוקה לחיים מחדש

.

סיפור מקרה מהקליניקה: סיבת הפניה - אישה מבוגרת שמתקשה לשמור על עבודה יציבה ולהשקיע בלימודים. במהלך הפגישות התלוננה המטופלת על סימפטומים שונים של דיכאון. כך למשל, דווחה שמתקשה להניע את עצמה לעשות דברים, מרגישה חוסר חשק להיפגש עם חברים, נוטה לשכוח דברים ובשעות הפנאי מרבה לישון, לגלוש באינטרנט ולצפות בטלוויזיה. הסיפור שלה הוא שהיא בת מאומצת שתמיד קיבלה מהוריה כל מה שרצתה ו"למדה" מאביה בעיקר שאין צורך שתתאמץ כי הוא מוכן לעשות הכל עבורה. במהלך המפגשים עלה כי הסיפור האישי שלה שהיא ראתה את עצמה מעין "מלכה" שאינה צריכה להתאמץ כי מגיעה לה הכל ממילא. הטיפול עזר לה להבין ש"מלכה" יש בעיקר באגדות ואם היא רוצה להגשים משאלות היא צריכה לקחת אחריות על חייה, להשקיע ולהתאמץ. התובנות החדשות שרכשה סייעו לה לרכך את הנוקשות והביקורתיות שאפיינו אותה ולאורך זמן הצליחה לעשות שינויים משמעותיים כמו שמירה על יציבות בעבודה, השקיעה בניקיון הבית ומצאה קשר זוגי חדש ויציב.

.

מקרה נוסף מהקליניקה: סיבת הפנייה - גבר צעיר שמסרב לקבל את הזהות המינית שלו ומרגיש חסר אונים. המטופל דווח סימפטומים של ירידה כללית ומשמעותית בתפקוד בצרכיו האישיים, בעבודה וביחסים החברתיים. תנודות קיצוניות במצב הרוח, תחושות אשמה על קיום יחסי מין עם חבר, קשיי שינה ומחשבות להשים קץ לחייו. הסיפור האישי והכואב של המטופל היה שמסרב לקבל את הנטייה המינית שלו להמשך לגברים מאחר וזה גם סותר את האמונות שגדל עליהם. עיבוד של היחסים בתקופת הילדות הצעירה ועד היום עם ההורים, בפרט עם האב. ההבנה שלחיות זה עניין של בחירה והרצון להגמיש את הנוקשות והשיפוטיות כלפי עצמו אפשרו לו קצת להשתחרר מהמועקה ולחשוב על העתיד. 

.

נשארת עם שאלות על טיפול בדיכאון? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

.

מאמרים נוספים

דיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון לאחר לידה

.

טיפול בדיכאון
טיפול פסיכולוגי בדיכאון ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support