הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

הפרעה טורדנית כפייתית היא חרדה שמתפתחת כתוצאה מתחושות של בושה, אשמה ומשאלות אסורות בעיקר בתקופת הילדות המוקדמת. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את שורש הבעיה, כדי להפחית את הסבל והכאב הנפשי ולהוביל לשחרור והקלה.

האם אתם מכירים את התחושה הזאת שתכננתם לבצע פעולה מסוימת ואתם בספק אם עשיתם אותה? לדוגמה, בדרך לעבודה לפתע קופצת לכם מחשבה: "האם נעלתי את דלת הבית לפני שיצאתי?", או "האם השארתי את הגז דלוק?". מחשבות מעין אלו מוכרות לנו ועשויות לקרות לכל אחד מאתנו. רובנו מסלקים את המחשבה המטרידה לאחר שאנו מזכירים לעצמנו שאנו מבצעים את אותה פעולה באופן יומיומי ואין לנו צורך לחזור ולבדוק אותה. בקרב אלו הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive disorder או OCD)העניין שונה: המחשבות המציקות הן המרכיב האובססיבי והמעשים שבאים בעקבות המחשבות הם המרכיב האובססיבי (כפייתי) או הקומפולסיבי. בדוגמה שהוצגה בצורך לבדוק עשוי מי שסובל מטרדנות כפייתית לחזור הביתה לבדוק שנעל את דלת הבית והגז ורק לאחר שיבדוק מספר פעמים ויהיה משוכנע שהפעולה בוצעה בהצלחה יחוש הקלה. לרוב למחשבות האובססיביות נלווים מעשים כפייתיים אך לא אצל כל אחד ולא באופן תמידי. חלק מהאנשים שסובלים מ - OCD עשויים להרגיש בושה, גועל או אשמה מאחר והם מבינים שהמחשבות והמעשים שלהם אינם רציונליים וגם בגלל הקושי להסביר את ההתנהגות שלהם לסביבה. כתוצאה מכך ישנה נטייה להסתיר את הבעיה כדי לא להיתפס כ"משוגעים" ולכן רבים מהם אינם מגיעים לטיפול או בלחץ של חבר או בן משפחה. מחקרים מצביעים על כך שדחף אובססיבי שלא מגיע לסיפוקו עשוי לפגוע במצב הרוח ולגרום  לדיכאון. פרטים על טיפול בדיכאון במאמר טיפול בדיכאון.

הפרעה טורדנית כפייתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה הגורמת לעיסוק רב, לסבל נפשי ומצוקה רגשית שפוגעת בכל תחומי החיים. האובססיות הנפוצות מתפתחות סביב נושאים של היגיינה ומחלות כמו פחד מפני זיהום מחיידקים שמוביל לשטיפת ידיים באופן אובססיבי, אובססיות מיניות ותוקפניות וסביב מערכות יחסים, תפילות וחזרה על מילים וצבירת חפצים. כאשר אתם מרגישים תקיעות והצפה רגשית עקב עיסוק רב בחשיבה מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי לטפל בבעיה ולמנוע החמרה גדולה יותר בעתיד.

. .

לשאלות נוספות על טיפול ב - OCD או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

הפרעה טורדנית כפייתית כאמור נחלקת לשני מאפיינים מרכזיים: המאפיין הראשון הוא מחשבות אובססיביות (כפייתיות) והמאפיין השני הוא הדחף האובססיבי, אלו אותן התנהגויות כפייתיות או פעולות טקסיות המיועדות להפחית חרדה. בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי שבגללו האדם מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני כמו עיסוק מוגזם בהיגיינה  שהסיבות לכך אינן ברורות. הסימפטום הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול הוא לסייע לפונה להבין מה מסתתר מאחורי ההתנהגות שלו ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהבנת הבעיה וביצירת שינוי.

.

א. סימפטומים של מחשבות אובססיביות

באופן כללי ניתן לומר על הפרעה טורדנית כפייתית שהיא מתאפיינת במחשבות אובססיביות מציקות "שנתקעות", חזרתיות שאינן נותנות מנוח. בקרב אלו שמצליחים להתמודד עם המחשבה המטרידה או המאיימת באופן מסוים הם מרגישים חרדה ואילו שרמת החרדה שלהם גבוהה ומציפה אותם ברגשות מגיבים באופן קומפולסיבי, פרטים נוספים על כך בחלק שעוסק בהתנהגות כפייתית.

א1. ספקנות מוגזמת – כולנו מוטרדים ממחשבות שונות מדי יום בעצמה כזו או אחרת שמותירה בנו ספק ולבסוף אנו מקבלים החלטה. בקרב הסובלים מחשיבה טורדנית כפייתית קיים קושי לחיות עם מחשבות שמותירות אותם עם ספק וחוסר הוודאות. לדוגמה, מחשבות הנוגעות לחשש מפני העתיד "אני מפחד שמחר תפרוץ מלחמה ואני בטוח שזה הולך לקרות או אולי יהיה שלום!?". אלו המתקשים לחיות עם חוסר וודאות מרבים לבקש אישור מהסביבה בין אם מבחינה בריאותית "אתה חושב שאני נורמלי או משוגע?" ובנושאים יומיומיים שונים כמו: "האם את חושבת שאני יצליח בבחינה?", "האם בחרתי את השמלה הנכונה לחתונה היום?", "האם לא יהיה לי קר מדי עם השמלה?", " האם בחרתי בעבודה שמתאימה לי?", "האם בחרתי את בן הזוג המתאים עבורי?" ו- "האם הסברתי את עצמי כמו שצריך?".

א2. זיהום ו/או היגיינה – מחשבות טורדניות שהסובלים מ- OCD חוששים לגעת בחפצים, בגוף הפרטי שלהם או בדברים שונים בסביבה (כמו ידית של דלת) מפני הידבקות במחלות או זיהום מחיידקים.

א3. צורך בסדר קפדני וסימטריה – מדובר במחשבות מציקות שעוסקות בצורך מוגזם להקפיד על סדר וארגון. רבים מרגישים צורך שהאובייקטים השונים במרחב הבית יהיו מסודרים באופן שהגדירו מראש ובאופן סימטרי. גם בחשיבה ישנה נטייה להקפיד על ניסוח ברור ומדויק.

א4. צורך בדאגה – מחשבות טורדניות שהסובלים מ- OCD מוטרדים באופן אובססיבי סביב דאגה מאירועים בחיי היומיום. לדוגמה, דאגה מפני התפרצות של מחלה קטלנית בגוף כולל החשש לנקוב בשמה של מחלה כמו סרטן או דאגה בלתי פוסקת לשלומם של בני המשפחה.

א5. תפילה, חזרה על מילים וספירה – מחשבות עם אופי טקסי ע"י שימוש במחשבות אובססיביות כדי להדוף את המחשבות הקיימות בדרך הזאת ליצור מעין הסחת דעת. לדוגמה, מתוך אמונה שבמידה ולא יאמר לעצמו "תצליח" הוא ייכשל במבחן או אדם שחוזר על המספר שבע ללא הפסקה אחרת משוכנע שיקבל עונש מאלוהים.

א5. תוקפנות – זוהי מחשבה אובססיבית בעלת אופי תוקפני שעשויה להיות מופנית כלפי אדם המעורר צורך לפעול כלפיו בתוקפנות מבלי להפנות כלפיו אלימות בפועל. לדוגמה, אדם שחש מאוים מפני המנהל האישי שלו בעבודה שאינו מפסיק ללחוץ ולדרוש ממנו לעבוד מהר ויעיל יותר רואה בדמיונו תמונה או מספר תמונות שהוא קם ומכה את המנהל עד זום דם.

א6. מיניות – מדובר במחשבה אובססיבית בעלת אופי מיני שבה הסובל מ- OCD חש שהוא עלול לבצע מעשה מיני שנוגד את רצונו ולאבד את השליטה על ההתנהגות מבלי לבצע אותה בפועל. לדוגמה, סטודנט באוניברסיטה שנמשך מינית למרצה שלו ורואה בדמיונו כיצד הם מקיימים יחסים מיניים או גבר שנמצא ביחסי קרבה עם מנהלת תחום בעבודתו ונמשך אליה מינית מזהה תמונה בראשו שבאחת מהפגישות שהם מקיימים במשרדו יאבד שליטה על עצמו ויקיים אתה יחסים מיניים בניגוד לרצונה.

.

מחשבות אובססיביות אלו מחשבות שמציקות "נתקעות" וחוזרות באופן בלתי פוסק שוב ושוב ולא נותנת לאדם מנוח

.

.

ב. סימפטומים של התנהגות כפייתית

ההתנהגות הכפייתית היא שלב מתקדם לאחר שהאדם כשל בטיפול במחשבה המאיימת (האובססיבית) ונאלץ לבצע פעולה טקסית כפייתית (נקרא גם קומפולסיה) שחוזרת על עצמה במטרה להפחית את החרדה. הבדיקה אומנם מפחיתה את החרדה במידה מסוימת אולם הדחף האובססיבי נחווה כבלתי נשלט.

ב1. צורך לבדוק – זוהי התנהגות אובססיבית שהסובל מ- OCD מרגיש צורך אובססיבי לבצע את "הטקס" הרצוי, כלומר לבדוק שוב ושוב שבצע אותה בצורה מושלמת (לדוגמה, נעילת הדלת בבית). פעמים רבות האדם חש שלא בצע את הפעולה באופן מושלם ו"חייב" לחזור על הטקס שוב ושוב כדי להרגיש הקלה ואת תחושת הוודאות שכל כך זקוק לה. לדוגמה, אדם שחושש שהבית שלו יישרף כל חצי שעה ניגש לבדוק שברז הגז סגור.

ב2. היגיינה וצורך לרחוץ ולנקות – זוהי התנהגות אובססיבית שמאופיינת בתחושה של חוסר ניקיון או זיהום שהאדם חש בעקבות מחשבה שהוא מרגיש לא נקי או נגע במשהו מזוהם המחייב אותו  לשטוף את הידיים ולשפשף אותן פעמים רבות. ההתנהגות האובססיבית יכולה להתבטא גם במקלחות ממושכות או שטיפת הרצפה במטבח מספר פעמים ביום מתוך מחשבה כי הבית חייב תמיד להיות נקי.

ב3. אמונות טפלות – זוהי התנהגות אובססיבית שהסובל מ- OCD מונע מאמונות טפלות ופועל לתפיסתו כדי למנוע אסון. לדוגמה, התנהגות אובססיבית שמתבטאת בהליכה על הקווים אחרת משוכנע שאימא שלו תחלה או מתוך מחשבה פתאומית שהולך לפגוע בחבר לעבודה מתופף על גופו מתוך אמונה שהתיפוף ימנע ממנו לפגוע בחבר. בקרב אנשים דתיים אובססיות עשויות להיקשר למחשבות על טקס דתי שלא בוצע כהלכה או מתחושה של טומאה.

ב4. סימטריה ודיוק – התנהגות אובססיבית שמונעת מהצורך לדייק על מנת להירגע. כל חפץ צריך להיות ממוקם באופן מדויק במקומו. לדוגמה השולחן בסלון, רק כאשר הוא נראה בדיוק הסימטרי הרצוי הפעולה נפסקת. באופן דומה הקפדה על גיהוץ הבגדים וקיפולם בארון בסדר מסוים.

ב5. צורך לאגור – זוהי התנהגות אובססיבית שהסובל מ- OCD מרגיש צורך לאסוף ולאגור חפצים חסרי ערך או ניירות כמו עיתונים ומאמרים שאין בהם שימוש מבלי שיוכל להיפתר מהם.

.

התנהגות כפייתית זוהי פעולה שחוזרת על עצמה באופן בלתי נשלט וכפייתי במטרה להפחית חרדה

.

.

2. הפרעה טורדנית כפייתית לפי ספר האבחנות הרפואי

ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מאפיין הפרעה טורדנית כפייתית בהתאם לתנאים הבאים: קיומם של לפחות אחד מכל סוג מחשבות טורדניות ו/או התנהגויות כפייתיות. דיווח המטופל שהינם פוגעים באופן משמעותי בחיי היומיום. לא קיים צורך להכיר בכך שהאובססיות (מחשבות טורדניות) והקומפולסיות (התנהגות כפייתית) קיצוניות ולא הגיוניות. האובססיות צריכות להתבטא במחשבות טורדניות חזרתיות, כדחפים או דימויים המעוררים מצוקה, כאשר מחשבות אלו אינן משקפות בעיות אמתיות בחיים בהכרח וישנו ניסיון לא מוצלח של המטופל להדחיק או להתעלם מהן. הקומפולסיות צריכות להתבטא בהתנהגויות כפייתיות חזרתיות עם צורך בלתי נשלט לבצען כדי להימנע ממשהו שנחווה "רע", במשך לפחות שעה ליום, והתנהגויות אלו מובילות להפחתה ברמות החרדה שמעוררות המחשבות הטורדניות..

.

.

3. גורמים להפרעה טורדנית כפייתית

לפי הגישה הפסיכואנליטית חיי הנפש מלבד היותם מודעים מושפעים גם מחלקים שאינם מודעים לנפש. אותם התכנים הלא מודעים נוצרים בהשפעת תכנים רגשיים שונים שנחוו ע"י האדם כמאיימים וגורמים לקונפליקט בעיקר ביחסים עם ההורים והסביבה אך גם מעולמו הפנימי. קונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. נתמקד במספר גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות הפרעה טורדנית כפייתית. לפי התאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח פרויד המבוססת על חמישה שלבי התפתחות, השורשים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית נמצאים בשלב השני, שנקרא השלב האנאלי (גילאים 1-3) בו הילד מתחיל להתמודד עם גמילה מצרכים וחינוך לניקיון והמפגש עם המציאות.

3א. צורך בשליטה  – בשלב האנאלי הילד מפיק הנאה מעשיית צרכים וגם משמירת הצרכים והיכולת לשלוט בהם. ההורים שמחנכים לגמילה מצפים מהילד לעשות את צרכיו בשירותים ומצפים ממנו גם לאיפוק כאשר אינם יכולים לספק עבורו מענה לעשיית צרכיו באופן מידי. שלב זה נחשב טראומטי עבור הילד מאחר והוא מפגיש אותו עם מציאות חדשה שלא רק שאינו מקבל כל מה שמבקש, ההורים המחנכים אותו לניקיון מבקשים ממנו להתחשבות בדרישות המציאות. כאשר הילד מקבל את דרישות המציאות לרוב השלב עובר בצורה תקינה.

3ב. פחד ואשמה מההורים – הבעיה עשויה להיווצר כאשר הילד מפיק הנאה ומסרב להיענות לדרישות המציאות ו/או בגלל מצוקה רגשית בבית שמבחינה רגשית (וסמלית) מאלצת אותו "להחזיק הכול בפנים" מחשש להתפרצות חרדה מהתמודדות עם הורים קפדניים מאוד שדורשים ממנו לעשות את צרכיו בשירותים. באופן הזה נוצר קונפליקט ביחסים עם ההורים שפרויד מסביר דרך הקונפליקט "אהבה-שנאה": השלב הזה מבחינת הילד מאופיין בדחפים תוקפניים ותחושות חזקות של זעם והתנגדות כלפי הוריו לצד פחד ואשמה מהם. הילד עשוי לפתח מאבק עיקש בין הרצון לעצמאות ופרידה שגורם לו לחרדה מפני נטישה, אך גם לאבדן האם ופחד מקבלת עונש. נשתמש בדוגמה הבאה כדי להמחיש אפשרות להיווצרות הפרעה טורדנית כפייתית: ילד שאוהב את ההורה שלו פיתח משאלה שהוא מייחל למותו. אותם הדחפים התוקפניים והפנטזיות המיניות שנחווים כאסורים מעוררים אצל הילד תחושות של פחד ורגשות אשמה. כדי להפחית חרדה עושה שימוש בחשיבה מאגית בניסיון להימנע מקיום המשאלה האסורה. הפעולה של ההדחקה נחלקת לשניים, לעשייה שמבטאת את הדחף האסור באופן סמלי וקשורה למחשבה להרוג את ההורה, והשנייה שמבטלת את הפעולה באמצעות ההתנהגות הכפייתית (הפעולה נקראת ביטול רטרואקטיבי).

מהן ההשלכות של ילד שפיתח קווי אופי אובססיביים בבגרותו? פרויד מציין שבבגרותו יהיה לו צורך להקפיד על סדר, נטייה לדקדקנות בפרטים הקטנים ביותר, עקשנות וקמצנות כמאפיין של המאבק בילדות "להחזיק" את הצואה בקיבה. מה קורה במידה והקונפליקט אינו נפתר? כאשר הקונפליקט לא נפתר הילד עשוי לפתח מחשבות אובססיביות וטקסים כפייתיים או הפרעת אישיות אובססיבית כפייתית – הכול תלוי בהשפעה של עוצמת הדחפים המיניים והתוקפניים המולדים ובחוויות של הילד כלומר: האם הדחף הדומיננטי יותר הוא דחף החיים הכרוך בעשייה והנאה או דחף המוות המושפע מתוקפנות והרס עצמי.

.

השורשים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית נעוצים במאבק שנוצר ביחסים בין הילד והוריו סביב הצורך בשליטה

.

3ג. תסביך אדיפוס – זהו השלב הבא אחרי השלב הפאלי ונחשב לשלב משמעותי ומרכזי בהתפתחות האדם המשמש כמארגן מרכזי בחיי הנפש שסביבו נבנית הזהות המינית. נוהגים לקרוא לשלב זה גם בשם תסביך אדיפוס והוא לרוב מתפתח בטווח הגילאים 3-6 שנים ומאופיין במשיכה מינית של הילד לאמו אל מול אביו המשמש מתחרה שלו. המפתח לפתרון תסביך אדיפוס קשור להתפתחות תקינה של ה"סופר אגו". המצפון שהינו מרכיב של המנגנון הנפשי ה"סופר אגו", קשוב לדחפים, לרצונות וההתנהגויות ובודק כל העת האם תואמים את החוקים והערכים שהאדם הפנים. הילד שנמצא בתחרות עם אביו על תשומת ליבה של האם חש עוינות כלפיו שמובילה לתחושות אשמה. הקונפליקט נפתר כאשר הילד מוותר על מימוש המשאלה וממיר אותה בהזדהות והפנמה של איסורים וכללים שהאב הציב בפניו. זהו הבסיס להתפתחות תקינה של "סופר אגו" שנוצר כחלק מתהליך של הפנמת חוקים, איסורים וכללים חברתיים שמועברים ע"י הורים והסביבה.

3ד. אי קבלה של איסורים וכללים – כאשר הילד מסרב לקבל את הכללים שההורים מציבים בפניו או מקבל אותם באופן חלקי וממשיך להתעמת איתם לרוב ייפתח "סופר אגו" נוקשה ומחמיר. הסיבות לפתרון שלילי של תסביך אדיפוס יכולה לנבוע מסיבות שונות: הילד עשוי להתעמת עם ההורים והסביבה באמצעות התנהגות בפעולה (acting out) בהשפעה של דחפים תוקפניים מולדים שאינם מווסתים ו/או גם כתוצאה מהפנמה והזדהות עם קווי אישיות של הורים נוקשים ומחמירים (שבעצמם סובלים מחרדות גלויות ו/או סמויות, משתמשים באלימות מבחינה פיזית ו/או רגשית) ו/או עקב חוויות של דחייה והורות שאינה מספקת.

בצורתו הפרימיטיבית והלא מפותחת ה"סופר אגו" עשוי להתגלות כנוקשה ומחמיר ביותר כלפי המנגנון הנפשי "אגו" שקיים בו וגורם להצפה רגשית באמצעות תחושות אשמה ובעיקר אצל מטופלים הסובלים מסימפטומים אובססיביים שמרגישים שאינם מצליחים לשאת יותר את השיפוט העצמי והצורך שלהם להלקות את עצמם שוב ושוב. כאשר הילד עשוי לחוש שהפניית תוקפנות כלפי ההורים עלולה "להרוס" אותם אז, כדי להימנע מאובדן אהבתם כלפיו, ופחד מתחושות אשמה המנגנון הנפשי "אגו" מנווט את הדחפים התוקפניים כלפי עצמו ו/או כלפי הסביבה, לעיתים עושה שימוש בטקסים כפייתיים להפחית חרדה והפגיעה העצמית עשויה לגרום להיווצרות של דיכאון. לדוגמה, מטופלת בשנות העשרים לחייה חשה אשמה על בעיות התנהגות וריבים שהיו לה מול בנים ובנות בשכונת מגוריה בתקופת ילדותה. היא מחליטה לחזור משיקולים כלכליים וגרה עם סבתה. לאחר חזרתה מקפידה לעבוד משמרות לילה כדי שלא ייראו אותה מחשש שידברו וירכלו עליה. במהלך היום אינה יוצאת מהבית ולמעשה רגש האשמה גורם לה ליצור לעצמה מעין "בית כלא", חשה בלבול וחרדה גדולה ולא יודעת כיצד לנהוג..

3ה. התופעה של "חזרה כפייתית" – פרויד משתמש במושג "חזרה כפייתית" (repetition compulsion) כדי לתאר תופעה שבה האדם משחזר מעברו בהווה באופן לא מודע פעם אחר פעם אותם פעולות, חוויות או אירועים שגרמו לו לסבל וכאב. זהו מעין מנגנון נפשי שקיים אצל כולנו, מאחר וכל אחד עובר חוויות שונות בחיים שלעתים גורמים לו לחשוב עליהן באופן אובססיבי מעוררות חרדה ומעדיף לשכוח אותן. בקרב אלו שסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית ה"חזרה הכפייתית" הוא סימן או תופעה בולטת בהתנהגותם. נשאלת השאלה מדוע אדם משחזר באופן כפייתי חוויה מכאיבה שגרמה לסבל וכאב? התשובה לכך שהוא פועל מתוך מטרה לא מודעת להפחית חרדה ולפתור אותה באופן מוצלח. באופן כללי התוכן הרגשי המודחק יכול לחזור בהווה ע"י זיכרון שקופץ, סימפטומים, חלומות או ביטוי בפעולה (acting out). פרויד מתאר זאת בצורה הבאה: "מה שנותר לא מובן כל כך חוזר ושב ולא נרגע, ופועל כמו רוח רפאים חסרת מנוחה עד שהיא זוכה להגיע לפתרון וישועה". עכשיו נשאלת השאלה המהותית מהו הדבר שגורם לאדם לנסות שוב ושוב באופן כפייתי לפתור את הבעיה? פרויד רואה בדחף שהוא אינסופי את הסיבה מתוך הבנה שהאדם שואף תמיד להגיע לפורקן מלא וכאשר אינו מצליח מנסה שוב באופן חזרתי. זוהי הבנה שבטיפול הפסיכואנליטי משמשת את המטפל להוביל את המטופל להעלות מהלא מודע את אותם אירועים וזיכרונות מעוררים החרדה ובמקום לפעול את ה"חזרה הכפייתית" לדבר אותה במילים. בקטע הבא עושה פרויד עושה קשר בין אובססיה כפייתית לאמונה באל אחד ובדתיות.

.

חזרה כפייתית זוהי תופעה שהאדם משחזר מעברו בהווה באופן לא מודע פעולות, חוויות או אירועים שגרמו לו לסבל וכאב

.

3ו. הדת כתפיסה אובססיבית המגנה מפני סכנות החיים – מבלי להיכנס להסברים היסטוריים מעמיקים נציין כי פרויד ראה בדת תפיסה חדשה ביחס לעולם קדום בו הייתה אמונה באלים. לתפיסתו, רצח אב קדמון גרם לתחושת אשמה בקרב חבריה שהובילה להחלטה להתלכד סביב חיים משותפים במטרה להגן על חבריה ולרסן דחפים מיניים ותוקפניים של אלו המנסים לפגועה בהם. הרעיונות הדתיים ואמונה באל אחד לפי פרויד מבוססים על אשליה שיש בעולם השגחה עליונה ששומרת עלינו מפני סכנות החיים ומטרתה להפחית תחושות של חוסר האונים, חוסר ישע וחרדה לנסבלים ולהרגיע את האדם. מהבחינה הזאת הדת מספקת משען ונחמה ומקלה במקרים של אובדן בן משפחה או התפרצות מחלה האירוע נתפס כרצון האל ורבים משתמשים בביטוי: "הכול מלמעלה". פרויד מציג את הרעיון של האל לפי הדגם של ילד – אב, ובמקביל אדם – אלוהים. בשניהם תפקיד האב (אלוהים) נתפס כישות מגוננת אך גם מפחידה בעת ובעונה אחת. בהקשר האובססיבי, הוא אומר: "אפשר לראות בדת נוירוזה כפייתית (אובססיבית) כלל אנושית, וכמו זו של הילד, מקורה בתסביך אדיפוס, כלומר ביחס לאב". הדת כפייתית מאחר והיא מחייבת את האדם לנהוג ע"פ כללים שהגדירה ולוותר על חלק מדרגות החופש. הוא רואה בטקסים האובססיביים של האדם הכפייתי זהים לטקסיות הפולחנית הדתית ובמאמרו: "פעולות כפייתיות וטקסים דתיים" משנת 1907 מצביע פרויד על קשר בין הכפייתיות של האדם הנוירוטי האובססיבי לבין הפרקטיקה הדתית. בשתיהן יש משמעות סמלית  של טקס הגנה שתכליתו להיאבק ברגש האשמה הלא מודע. לדוגמה, מטופל בשנות העשרים לחייו נתפס במעשה פלילי ומקבל עליו את האשמה על מעשיו. בטיפול מדווח על תחושות של חסר אונים ובלבול גדול, והקושי לשאת את החרדה ותחושת אשמה על עוול גדול שגרם במעשה להוריו מוביל אותו לחזור בתשובה מתוך רצון לא מודע שיהיה מי שישגיח וישמור עליו. התפילה והחזרה על המילים מספקת עבורו תחושת רוגע שהוא זקוק לה מאוד.

לסיכום – הפרעה טורדנית כפייתית נחשבת כיום להפרעת חרדה נפוצה, שנוכחת ומוכרת בתרבות. שורשיה בהמשגה הפרוידיאנית בשלב האנאלי בו הילד מפיק הנאה מעשיית צרכים אך גם משמירת הצרכים בגוף וביכולת לשלוט בהם. הבעיה עשויה להיווצר כאשר הילד שמפיק הנאה מסרב להיענות לדרישות המציאות כלומר להיגמל ו/או עקב מצוקה רגשית בבית שמבחינה רגשית (וסמלית) "שמאלצת אותו להחזיק הכול בפנים". הסיטואציות הרגשיות נחוות כאסורות ומאיימות על הילד שחש חרדה בתגובה מפנה דחפים תוקפניים ותחושות חזקות של זעם והתנגדות כלפי הוריו, בו במקביל לצד תחושות של פחד ואשמה מהם, אך גם לאבדן האם ופחד מקבלת עונש. לרוב ההתנגדות תוביל להתפתחות מנגנון נפשי "סופר אגו" נוקשה ומחמיר ביותר שגורם ל"אגו" שלו להצפה רגשית באמצעות תחושות אשמה. מטופלים הסובלים מסימפטומים אובססיביים לרוב מרגישים שאינם מצליחים לשאת יותר את השיפוט העצמי ונוהגים להלקות את עצמם. כאשר הילד חש שהפניית תוקפנות כלפי ההורים עלולה "להרוס" אותם כדי להימנע מאובדן אהבתם הוא מפנה את הדחפים התוקפניים כלפי עצמו והסביבה מרבה לחשוב ומשתמש בטקסים כפייתיים כדי להפחית חרדה. החרדה אינה חולפת ופרויד מתאר הפעולה של המנגנון "חזרה כפייתית" שבה האדם משחזר מעברו בהווה באופן לא מודע את אותם פעולות, חוויות או אירועים שגרמו לו לסבל וכאב בהווה פעם אחר פעם מאחר הדחף אינסופי והאדם שואף תמיד להגיע לפורקן מלא וכאשר אינו מצליח הוא מנסה שוב ושוב.

.

.

4. טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית

לפי המודל הפסיכואנליטי של פרויד לכל אדם חיי נפש שבחלקם הוא מודע אליהם ובחלקם לא מודע. חרדה נוצרת עקב קונפליקט פנימי לא מודע בין חלקי הנפש ונוצר צורך להגן מפני פריצה של התכנים הרגשיים המאיימים. אותם סימפטומים שלא נפתרו בעבר באופן תקין כמו תחושת אשמה ובושה משוחזרים בהווה סביב בעיה ספציפית וגורמים לבעיות, מעצורים ומגבלות שונות שגורמות לסבל רב. הטיפול הפסיכואנליטי מאפשר להבין טוב יותר את הבעיה ולעבוד על קונפליקטים פנימיים מטרידים כדי להקל על הסבל ולהשתחרר מהמצוקה הרגשית. הטכניקה הפסיכואנליטית מאפשרת להעלות כל תוכן רגשי, מחשבות, דחפים, משאלות, חלומות והתנהגות בחיי היומיום אשר עצם הדיבור מסייע מאוד להפחית חרדה. מטרה מרכזית בטיפול טורדנות כפייתית הוא להגיע לשורש הבעיה כדי להשתחרר ממנה או לכל הפחות לגרום להקלה. להשתחרר מתחושות של פחד, אשמה והלקאה עצמית. לאתר פחדים ביחסים בינאישיים ולסייע לנתב את התוקפנות כלפי העצמי שיכולה להיות הרסנית לעשייה והנאה. לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. לסייע לפתח מודעות עצמית באופן שניתן יהיה להקשיב ולסייע לעצמנו להירגע. בהתאם לצורכי המטופל גם לעורר מודעות למגבלות אישיות, להבין ולקבל אותן.

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

מטופל עם דחפים חזקים המדווח על צורך לפגוע בחברה: גבר בשנות השלושים המוקדמות לחייו שלא היה מעורב באלימות. במהלך המפגשים עלו תכנים רגשיים הנוגעים ליחסים עם האם, הדומיננטיות של האב והפנטזיה של המטופל כילד "לגנוב" את האם מאביו. הדחפים האסורים בתקופת הילדות עוררו בו תחושות של חרדה, אשמה עצמית בושה. במהלך המפגשים המטופל הבין כי הדחפים התוקפניים שעוררו בו סערה רגשית בילדותו ולא באו על סיפוקם מופנים כיום לאישה צעירה בעבודתו. עיבוד התכנים התוקפניים סביב היחסים עם ההורים אומנם גרמו לכאב וחרדה אך אפשרו למטופל ללמוד בהדרגה לזהות את התוקפנות שלו וגם לקבל אותה. ככל שהתהליך נמשך הרגיש שהדימוי העצמי שלו עולה והפתיע את עצמו שהצליח לנתב את התוקפנות ליצירת יחסים רומנטיים עם חברתו לעבודה.

.

נשארתם עדיין עם שאלות על הפרעת טורדנות כפייתית? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

אישיות אובססיבית כפייתית (OCPDׂ)

טיפול בחרדה

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

..

OCD אובססיה
אובססיה כפייתית
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon