הדרכת הורים

כחלק מתהליך התפתחות נוצרים מתחים שונים בעולמו הפנימי של הילד שפוגעים באיזון הרגשי וגורמים למצוקה רגשית. המטרה המרכזית בהדרכת הורים היא לסייע להורה להבין את הבעיה ולקבל הכוונה ממוקדת ויעילה איך לסייע לילד לפתור את הבעיה ולחוש הקלה.

הורות הנה תפקיד חשוב ומרכזי שאנו מגיעים אליו כמעט ללא הכנה מוקדמת. ההורים נחשבים לגורם המוכר, הבטוח והיציב ביותר עבור ילדיהם. הם דואגים לבריאות הנפשית והגופנית שלהם וגם לצרכים הלימודיים והחברתיים. בהתנהגותם ההורים שואפים להוות עבור ילדיהם מודל לחיקוי חיובי אם כי לא תמיד הם מצליחים במשימה. המטרה המרכזית של כל הורה הוא לגדל ילד בצורה בריאה ולספק עבורו את החינוך הטוב ביותר ללמד אותו להיות עצמאי, שלוקח אחריות על מעשיו ותורם לעצמו ולחברה. השינויים בעידן המודרני גרמו לכך שגידול הילדים נעשתה למשימה מורכבת יותר מאחר ורבים מההורים עסוקים בקריירה אישית ומרבים להיעדר מהבית. חלה פגיעה בסמכות האב, הורים רבים מתקשים להיות סמכותיים ולהציב גבולות ומדווחים על תחושות של חוסר בטחון, כישלון, ואשמה בגידול ילדיהם. המציאות המשפחתית, החינוכית והחברתית הרווחות כיום, מחייבות את ההורים להבין את הסיבות למצוקות של ילדיהם, וליחסי הגומלין הבעייתיים שנוצרו בקשר בינם לבין ילדיהם, וזאת ניתן לעשות באמצעות פנייה להדרכת הורים. "הדרכת הורים" היא שם כולל למספר דרכי התערבות בהם ניתן לעבוד עם הורים וילדיהם כמו הדרכת הורים, טיפול בהורות, טיפול דיאדי ואחרים (בהמשך). בהתאם לקשיים שעלו בערכה הראשונית ורצון ההורים וילדיהם להיות במסגרת טיפולית, ניתנת המלצה לגבי צורת הטיפול. .

.

לשאלות נוספות על הדרכת הורים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מדוע הורים מתקשים בגידול ילדיהם?

מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים וכתוצאה מכך תפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר ולכך מספר סיבות: החברה שלנו שנתה את פניה מחברה מסורתית-סמכותית לחברה "פתוחה", שגרם לאובדן הנורמות והכללים החברתיים ששימשו בעבר את ההורים. בעבר האב יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו, אולם כיום פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק ומקשה על ההורים להיות סמכותיים ולהגדיר כללים וגבולות ברורים. חל שינוי משמעותי מההתמקדות בצרכי המבוגרים להתמקדות בצרכים ובזכויות הילדים, והורים כיום מתמסרים ונותנים מעצמם יותר מאי פעם. התמסרות זו גורמת לעיתים לכניעת ההורה לרצון של הילד, דבר המשפיע על יכולתו של הילד להתמודד עם דחיית סיפוקים, כמו גם היכולת להתמודד עם קשיים הדורשים ממנו מאמץ. לדוגמה, ילד עם יכולות לימודיות תקינות נמנע מהכנת שיעורי בית בתואנה ש"אין לו כוח" ומסרב להשתתף במטלות הבית שהתבקש לעשות. כדי להימנע מעימותים עם ילדיהם חלק מההורים מספקים להם את כל צורכיהם החל ממתנות, ימי הולדת מפוארים, חוגים, מפגשים חברתיים ועוד. ההתמסרות "המוגזמת" של ההורים כלפי הילדים יוצרת תלות בהם ומקשה על ילדיהם להשתחרר מהם ויצרת קשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות. בעידן הנוכחי שני ההורים עובדים בד"כ ומרבים להיעדר מהבית נוכח עומס ולחץ בעבודה ונוהגים לפצות על תחושות אשמה בקניית מתנות. האינטרנט כיום תופס מקום משמעותי בחיי הילדים המרבים לבלות שעות מול המסך וכתוצאה מכך נמנעים מפעילויות ספורטיביות ומפגשים חברתיים. לפי הספרות המחקרית העדכנית עיסוק ממושך בתכנים באינטרנט עשוי לגרום להתמכרות בקרב חלק מהילדים. החשיפה של ההורים למאמרים ותאוריות פסיכולוגיות המפורסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת ומספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר" מערערים את תחושת הביטחון שלהם ויוצרים אצלם תחושות חרדה בנוגע לאופן גידול ילדיהם. כתוצאה מהשינויים הרבים שהורים מתמודדים איתם הם מדווחים כיום על תחושות של חוסר-אונים, כישלון ובלבול כיצד לגדל את ילדיהם בצורה תקינה.

.

ההורים מתקשים כיום להגדיר גבולות ולהיות סמכותיים כלפי ילדיהם כי פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק בעוד שבעבר האב יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו 

.

 

2. גורמים לפנייה להדרכת הורים

כל הורה שונה במידת הרגישות והדאגה לצרכים של הילד וליכולת לזהות סימני מצוקה. לעיתים ההורים מזהים בעיה ומטפלים בה בהתאם לצורך של הילד וישנם מקרים בהם ההורים לא מבחינים בסימני אזהרה ומקבלים דיווח על שינויים בהתנהגות דרך הגן או בית הספר. בחלק הזה נתייחס למספר סימפטומים מרכזיים, כלומר למצוקות רגשיות של ילדים שעשויות להוביל את ההורה לפנות להדרכת הורים.

.

א. גורמים פסיכולוגיים

התייחסות לגורמים פסיכולוגיים משמעו לדינמיקה הפנימית בנפשו של הילד כולל יחסי הגומלין בין הגוף לנפש.

פחדים – פחד לא מודע מהדחפים של עצמו שעשוי לגרום לפחדים מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מבעלי חיים, תהליכים רפואיים, טיפולי שיניים, מרעש, ומאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים)

חרדות – חרדה בתהליך של נפרדות ועצמאות, חרדת נטישה, קשר תלותי עם ההורים, תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאבי בטן. חרדת בחינות (ניתן לקרוא במאמר חרדת בחינות), מחשבות טורדניות ופעולות טקסיות (ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית OCD)

דיכאון – שינויים במצב הרוח המתבטאים מחד, בקושי לשאת תסכול, כעס, תוקפנות והתפרצויות זעם, או תלונות על עייפות, ומאידך, אדישות ואובדן אנרגיה (ניתן לקרוא במאמר דיכאון בגיל ההתבגרות).

קיצוניות באכילה – אכילה מופרזת או אובדן התיאבון (ניתן לקרוא במאמר הפרעות אכילה).

קשיים אישיים נוספים – בעיות התנהגות, בעיות בקשב וריכוז, דימוי עצמי נמוך (ניתן לקרוא במאמר דימוי עצמי), זהות מינית ובעיות בתקשורת (אוטיזם).

.

ב. גורמים סביבתיים

קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את הילד לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם שמתבטא בצורות של כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים בעייתיים עם ההורים עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין. (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

אירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו בי"ס, דירה, הגירה, התדרדרות כלכלית ועוני.

 

.

3. סוגי טיפול בעבודה עם הורים

מניסיוני המקצועי כאשר הורה פונה עם תלונה על בעיות רגשיות של הילד לרוב הוא מברר לגבי טיפול רגשי עבור הילד ומעטים ההורים שפונים כדי לקבל הדרכת הורים באופן ספציפי. לרוב אני מזמין לפגישה הראשונה את שני ההורים על מנת לקבל רקע משפחתי, להכיר מעט את ההורים ולשמוע בהרחבה את הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם זקוק לטיפול רגשי. תמיד רצוי ששני ההורים יגיעו לפחות למפגש הראשון, אולם גם כאשר הדבר אינו מתאפשר עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע עדיין חשוב שהמפגש הראשון יתקיים עם הורה (הורים) ללא הילד. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים והוא גם מאפשר להעריך מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת לבעיה: ישנם מקרים שהמסקנה שעולה היא שהילד זקוק לטיפול, במקרים אחרים שילוב טיפול בילד יחד עם הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, ישנם מקרים שאחד ההורים או שניהם יכולים לקבל הדרכה ללא צורך בטיפול רגשי בילד ולעתים נדרש טיפול דיאדי או משפחתי. פעמים רבות אני מוצא את עצמי יושב מול הורה המשתהה מדוע אני חושב שאין צורך להכניס את הילד לטיפול. אומנם פעמים רבות הדאגה לשלום הילד מביאה את ההורים לקליניקה אך לרוב הצורך המשמעותי יותר לעשות שינוי נמצא דווקא אצל ההורים. סוגי טיפול והתערבויות בעבודה עם הורים יכולים להיות מגוונים ומותאמים לצרכים של ההורים וילדיהם:

.

א. הדרכת הורים – זוהי צורת ההתערבות חינוכית בעיקרה המוכרת ביותר להורים והיא מתמקדת בהדרכה מעשית וממוקדת. הדרכת הורים תפקידה להבטיח תמיכה רגשית ומעשית רציפה לטיפול בילד. לספק תמיכה להערכה העצמית של ההורה. כרצף, החל מהעברת מידע בנושא גדילה והתפתחות או חינוך, ועבור במתן עצות, מתן רשות והבהרה, ע"פ הצורך. על הדרכת הורים לגייס את הסביבה המשפחתית לתמיכה בתפקוד הורי טוב יותר כדי להפחית לחצים לא מציאותיים ולא בריאים המופעלים על הילד. הדרכת הורים מתמקדת בשינוי דפוסי ההורות והכוונה לגבי הורות יעילה יותר. לרוב הורים מגיעים להדרכה כחלק מתהליך של טיפול פסיכולוגי בו הילד נמצא. כאשר שני ההורים מגיעים יחדיו להדרכה הם יכולים ליצור שינוי מהיר  יותר מאחר ושניהם יכולים לקבל החלטות באופן מוסכם ומתואם. במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע, הדרכת הורים עדיין משמעותית כאשר אחד ההורים לוקח בה חלק פעיל בתנאי שמגיע באופן סדיר..

.

ב. טיפול בהורות – בחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה ספציפי לצורכי ההורה. הדרכת הורים אינה נוגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה ובחלק מהמקרים כדי לעשות שינוי משמעותי נדרשת מההורה עבודה מעמיקה יותר. טיפול בהורות מתייחס לזהות של האדם כהורה באותו אופן שיש לו זהות של אדם בעל תפקיד בעבודה. טיפול בהורות עוסק בתהליכים פסיכואנליטיים לא מודעים של ההורים שבאים לידי ביטוי דרך העברה בין דורית, משאלות ופנטזיות הוריות והפנמות והזדהויות בקשר עם הוריהם המושלכים ומשפיעים על יצירת דפוסי תקשורת בינאישיים עם הילד בהווה. לאחר זיהוי והבנה את אותם דפוסי התנהגות שפוגעים ומחבלים ביחסים עם הילד ההורה בד"כ יחוש הקלה ויוכל להזדהות עם המצוקה של ילדו בהווה ולפתח דרכי חשיבה והתנהגות חדשים ביחסים ביניהם. לקריאה מעמיקה על טיפול פרטני במבוגר ניתן לקרוא במאמר פסיכותרפיה למבוגרים

סיפור מקרה מהקליניקה: הורה המתקשה להבין מדוע בנו משקר: אריק (שם בדוי), בן 46 הגיע להדרכה לאחר שגילה שהבן משקר בנוגע להכנת שיעורי בית ואינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. האב סיפר שהילד בן שמונה לערך תלמיד כיתה ג'. בתחילת המפגש התברר שמדובר בילד שלא ממשקיע בלימודים כי מתקשה בהבנת החומר הלימודי, אובחן כסובל מלקויות למידה והפרעת קשב ולכן אינו מכין שיעורי בית. לאחר שהאב קיבל הכוונה כיצד לנהוג בשקרים עם הבן הבעיה עדיין לא נפתרה ועלה צורך בעבודה מעמיקה יותר. המפגשים הבאים התמקדו בעולמו הפנימי של האב, עלה שהוריו היו מאוכזבים ממנו בתקופת לימודיו כי הרבה להיכשל במבחנים ולא סיים תיכון עם תעודת בגרות. חש כישלון בלימודים ופגיעה בדימוי העצמי ולמרות שמעולם לא אובחן שיער לעצמו שגם הוא סובל מלקויות למידה והפרעת קשב. ההבנה שעלתה במפגשים הייתה שהוא ציפה מהבן להצליח בלימודים יותר ממנו כדי לתקן את חווית הכישלון ואכזבת ההורים ממנו. ההבנה שמדובר בדפוס יחסים עם בנו שהושפע מהוריו (נקרא העברה בין דורית) אפשרה לאב להשתחרר בהדרגה מדפוסי העבר ולהתייחס לצרכים הלימודיים הרלוונטיים של הבן. הוא התחיל לקבל הוראה מתקנת ע"י מורה פרטי בבית אחת לשבוע ותלמיד תיכון מהשכונה שהגיע להכין אתו את שיעורי הבית מדי יום. הבן הפסיק לשקר ברגע שהתחיל לקבל עזרה בלימודים ועקב היחסים ביניהם שנעשו טובים יותר..

.
ג. טיפול פסיכולוגי בילד בשילוב הדרכת הורים – בטיפול מהסגנון הזה המיקוד בילד ולרוב משלב מפגשי הדרכה עם ההורים כדי שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר, לקבל עדכונים על שינויים שחלו אצלו ולאפשר להם להעלות תכנים שמציקים להם ולהדריך ולכוון בהתאם לצרכים שלהם. לעיתים נדרש לפגוש את ההורים במקביל לטיפול בילד אחת לשבוע או שבועיים כאשר עולה כי הילד או ההורה נמצא במשבר וההורים חסרי אונים ואובדי עצות. במקרים נוספים הטיפול מתמקד בילד בלבד וההורים מגיעים להדרכה תקופתית אחת לשלושה שבועות או חודש. לקריאה מעמיקה על טיפול בילדים או מתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול בילדים ו- טיפול במתבגרים.

.

ד. טיפול דיאדי – טיפול דיאדי הוא צורת טיפול שבו ההורה והילד משתתפים יחד. בחלק מהמקרים הטיפול מתקיים עם הורה ספציפי ובאחרים עם שני ההורים לסירוגין. טיפול דיאדי מאפשר הבנה מעמיקה לגבי דפוסי התקשורת שליליים וקונפליקטים ביחסים הורה-ילד. טיפול דיאדי בגישה הקלאסית מתנהל כאשר ההורה והילד מתנהלים בחדר הטיפולים באופן עצמאי והמטפל צופה מהצד ומעלה את הבעיות שעולות בדינמיקה ביניהם במפגש הפרטני עם ההורה. בקליניקה אני מקיים טיפול דיאדי גם כאשר היכולת המילולית של הילד הצעיר (בערך מגיל 10 ואילך) מאפשרת לנהל שיח שבו הוא יכול להעלות תלונות ביחסים עם ההורה והמפגש מתנהל במתכונת דומה של טיפול זוגי (לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול זוגי). סיבות נוספות למבנה כזה של מפגש טיפולי מתקיים כאשר הילדים צעירים מעט והילד מפחד ואף מסרב להישאר בחדר עם המטפל ללא השגחת ההורה שנשאר ומשתתף בטיפול באופן פעיל ובדרך הזאת הטיפול מסייע בתהליכי פרידה ביניהם או כאשר הורה מגונן מרגיש צורך לראות כיצד מתנהל הטיפול עם הילד בחדר הטיפולים..

.

ה. טיפול משפחתי – טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כולה או בחלק מחבריה ולא באחד הילדים. טיפול משפחתי שם דגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, צורות התקשורת והתנהגויות מקשות בקרב בני המשפחה, העשויות לפגוע בתפקוד המשפחתי ושל כל אחד מחבריה בנפרד. סוגי טיפול והתערבויות ברמה המשפחתית כוללים עבודה עם הורים תוך התייחסות להבנת צורכי הילד והצרכים ברמה המשפחתית. לרוב עיקר העבודה הטיפולית נעשית מול ההורים, אולם ישנם מקרים בהם נדרש לשלב מפגשים במתכונת נוספת כמו טיפול פרטני כדי לספק את המענה הנכון ביותר לצורכי הפרט והמשפחה. לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול משפחתי 

.

לסיכום – בעוד שבחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה נכון לצורכי ההורה והילד, בחלק מהמקרים עולה צורך להעמיק את הטיפול בהורים כדי לגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה. לעתים הצורך הנכון הוא בטיפול המתמקד בילד ומשלב מפגשי הדרכה עם ההורים אחת למספר מפגשים על מנת שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר בעוד שטיפול דיאדי המתמקד ביחסים בין ההורה והילד מאפשר הבנה מעמיקה קונפליקטים ודפוסי תקשורת שליליים שנוצרו בקשר ביניהם. כאשר עולה צורך בשינוי מערכתי מומלץ על טיפול משפחתי השם את הדגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, תקשורת והתנהגויות מקשות בין בני המשפחה. חשוב להדגיש שסוגי הטיפול וההתערבויות מותאמים לצורכי ההורים וילדיהם. כאשר אתם ההורים מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת ו/או אתם חסרי אונים מול ההתנהגות של ילדיכם מומלץ שלא לחכות שהבעיה תחריף יותר ולפנות להתייעצות מקצועית..

.

נשארת עם שאלות על הדרכת הורים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות.

.

פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
פסיכולוגים בפתח תקווה, קרית אונו, ראש העין והסביבה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon